חתימת הרה"ק רבי אליעזר האגער- הדמשק אליעזר מוויזניץ. אהל יעקב מהמגיד מדובנא, דפו"ר, זאלקווא תקצ"ז. נדיר מאוד.
ספר אהל יעקב-שמות, מאת אבי המגידים וראש הדרשנים מוהר"ר יעקב מ"מ מעזריטש, דובנא וזאמושטץ , נאסף ע"י תלמידו הרב אברהם בערוש פלאהם ממעזריטש.
מהדורה ראשונה, זאלקווא, תקצ"ז. בדפוס שאול דוב מאיר האפער.
נדיר ביותר! הופיע רק פעם אחת במכירה פומבית.
הגה"ק כ"ק רבי אליעזר האגער מויזניץ (תרנ"א – תש"ו) בעל 'דמשק אליעזר', גאון בהלכה וחסידות, פועל ישועות, מנהיג לאלפים, ומרים קרן החסידות לאחר השואה. בן לאביו הגה"ק רבי ישראל בעל 'אהבת ישראל'. הקים את ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר ובה למדו מאות בחורים גדולים בתורה. אביו הקדוש התבטא, כשאבוא לשמים אומר שאני אביו של אליעזר…
בגיל 17 נלקח לחתן ע"י הגה"ק כ"ק מהרי"מ מקופישניץ. לאחר נישואיו הוסמך להוראה ע"י שני גדולי גאוני גליציה בדורו, המהרש"ם מברז'אן ומהר"ש ענגל. כבר בעודו צעיר לימים נשא ונתן בפלפול עצום עם רוב גאוני התורה בזמנו, ביניהן נזכיר למהר"ם אריק (אמרי יושר, ח"ב סי' ז'), הגר"פ צימטבוים ראב"ד גרוסוורדיין (דברי פנחס, סי' ב'), והגר"מ שטיינברג ראב"ד בראדי (מחזה אברהם, סי' כ"ח). בתרפ"ב הוכתר לכהן כראב"ד ויז'ניץ ואף הקים בה ישיבה.
בשנת תרצ"ו אחרי פטירת אביו הקדוש, החל רבנו לכהן כאדמו"ר ואלפים פקדו את מעונו לעצה וברכה. לאחר הכיבוש הרוסי של ויז'ניץ נמלט רבנו לטעמשוואר ומכר את כל רכושו להצלתם מרעב של יהודים רבים שהוגלו ע"י השלטונות לביצות טרנסניטריה. בכ"ו בניסן ת"ש הצליח רבנו להימלט מאירופה הבוערת ולעלות לארץ ישראל. רבנו הקים את בית מדרשו וישיבתו בתל אביב, כשהוא ממנה את אחיינו רבי משה יהושע האגער (לימים האדמו"ר מויז'ניץ בעל 'ישועות משה') לעמוד בראשות הישיבה. רבנו לא זכה להאריך ימים על ממלכתו ונאסף אל אבותיו בב' אלול תש"ו ללא שהשאיר אחריו צאצאים.
בהלוויתו השתתפו כל גדולי הדור מכל החוגים, מרנן ה'אמרי אמת' מגור, הגאון מטשבין, מהרי"צ דושינסקיא, האדמו"ר מסאטמאר, הראשל"צ הגרב"צ עוזיאל, הגרא"י הרצוג, הגרא"י פינקל ר"י מיר ועוד, שאחריהם צועדים אלפים מתלמידיו ומעריציו (ראה תאור ההלוויה ב'קול ישראל' ט' אלול תש"ו). נטמן בהר הזיתים לידי חלקת אדמור"י רחמסטריווקא. לאחר פטירתו עברו תלמידיו לאחיו הצעיר הגה"צ רבי חיים מאיר האגער בעל 'אמרי חיים'. תלמידיו הרבים היו מתוועדים בקביעות אף שנים רבות לאחר פטירתו. בבריתו של כ"ק האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ שליט"א כובד רבנו בברכות. ספרו הנודע עה"ת 'דמשק אליעזר' יצא לאור בתש"ט (בין שמות הפרענומעראנטען נמנה הגה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א). ראה עוד בהרחבה אודותיו של רבנו ופועלו, במרביצי תורה מעולם החסידות (סורסקי, ח"ז עמ' ט-מג).
חותמות הרב יעקב כהנא דיין ומ"צ טשערנאוויטץ והגליל.
המחבר, רבי יעקב קראנץ (תק"א-תקס"ה), ממקורבי הגר"א מווילנא. לאחר שלא נתראו השניים תקופה ארוכה, יצא הגר"א מגדרו והסתגרותו, ושלח אליו מכתב בבקשה כי יבוא לבקרו בווילנא, להתענג על דבריו בדברי תורה ותוכחת מוסר – "מזמן לזמן היה הגר"א נוהג להזמין אליו את המגיד מדובנא ומפציר בו להוכיח אותו. מתוך שני מכתבים שהופנו אליו על ידי הגר"א ובנו, אנו למדים עד כמה השתוקק הגר"א לבואו של המגיד כדי לשמוע הימנו דברי תוכחה" (הגאון החסיד מוילנא, עמ' קעג).
רבי יעקב מדובנא היה המגיד המפורסם ביותר במאות השנים האחרונות. דרשותיו בביאורי דברי חז"ל ומשליו הקולעים הקנו לו שם עולמי, והיה נודד בקהילות ישראל לחזק לבם של ישראל ולקרבם לשמירת התורה והמצוות. דברי תורתו ומשליו הקולעים נפוצו בעל-פה במשך שנים רבות, עד שקם לו גואל רבי אברהם בערוש פלאהם, שאסף והדפיס ספרים רבים מתורתו ומשליו, שנדפסו במהדורות רבות, עד היום. רא"ב פלאהם כותב באחת מהקדמותיו, על ידידות והערכת הגר"א מווילנא אליו: "…ומי לנו גדול מרבינו הגאון החסיד רבן של בל בני הגולה רבינו אליהו מוילנא זצוק"ל, אשר הפליג בשבחיו עד להפליא, באגרותיו אשר שלח אליו לק' דובנא, הנם עוד תחת ידי, לבקש אותו לבוא אליו, להשתעשע אתו ולשוש באהבתו" (הקדמה לביאור הגר"א על איוב, וורשא, תרי"ד).
חותמות בלועזית: רחל זינגער.
[1], ג-נב, מח דף. 26.3 ס"מ.
