ספר שו"ת הרי"ם – שו"ת בד' חלקי שלחן ערוך, וחדושים על כמה מסכתות – בהוצאת הרה"ק רבי מנחם מענדל יוסטמאן נכד הרב המחבר.
ווארשא, תרמ"ב. בדפוס נתן שריפטגיססער.
הקדשה עצמית בכתי"ק ה'צאנזער רבי' מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג שקיבל הספר כד"ד בעת שהתחתן (בזיוו"ש) עם בת רבי אברהם חיים ראובן ראטענבערג אב"ד וואידיסלוב בן אחיו של החידושי הרי"ם "נתן לי במתנת דו"ד בשנת תרס"ג לפ"ק הרב הגדול חו"פ כ"ו מוהר"ר פנחס מנחם מק"ק גור יע"א"
רישום בעלות (כנראה בכת"י אחר) "הרב הגדול חו"פ וכ"ו מוהר"ר פנחס מנחם שליט"א מגור"
עם חותמת המקבל 'הרב מנחם בנימין בן ציון דק"ק וואידיסלאב בן הגאון הצדיק מהר"א הלברשטאם שליט"א הרב דק"ק ביאלע ביליטץ יע"א'.
רישום קוויטל לרפו"ש.
האדמו"ר הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר יאסטמאן [תר"ט – תרפ"א], היה נכד האדמו"ר בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור וגיסו של בעל ה'שפת אמת'. בילדותו עבר לגור בבית זקינו ה'חידושי הרי"מ' בגור, יחד עם בן דודו הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע – לימים גיסו ורבו – שעבר ג"כ לגור בבית זקינו לאחר שהתייתם מאב ומאם. יחד גדלו ונתחנכו על ברכי זקינם הגדול, שאף לקחם עמו לקאצק כדי "שיזכו לראות יהודי אמיתי" (ובלשון קדשו: "לאזן זיי אנקוקן א וואהרין יוד"). ברבות הימים היו שניהם למעתיקי שמועה, המנחילים בספריהם את תורת זקנם לדורות הבאים. רבינו הוא גם זה אשר יגע והוציא לאור את ספרי זקנו שנהפכו לנכסי צאן ברזל באהלי שם.
בשנת תרכ"ד, בהיותו בן ט"ז שנה, השיאו זקנו עם נכדתו היתומה מרת הענדל לאה – בת בנו הצדיק רבי אברהם מרדכי אלטר זצ"ל (שנפטר בחיי אביו ה'חידושי הרי"מ'), ובשלהי דקייטא כשלא חש רבינו בטוב, שיגר זקנו אגרת אל הרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזימין זי"ע בו מבקשו "להתפלל עבור נכדי המופלג בתורה כ' פנחס מנחם מענדיל בן צינא פעסא אשר זה יותר משבוע חולה… הש"י ישלח לו רפואה שלימה במהרה בתוך שאר ח"י"
לאחר פטירת סבו החידושי הרי"ם בתרכ"ו, היה מחסידיו של הרה"ק רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר רבי חנוך העניך, היה לחסידו של גיסו הרה"ק רבי יהודה אריה לייב מגור-השפת אמת, אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים וענייני עסקנות שונים.לאחר פטירת ה"שפת אמת" בה' בשבט תרס"ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר. חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. לצד זאת, האדמו"ר ה"אמרי אמת" בנו של ה"שפת אמת" לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ – כמה ימים לפני פורים חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך "שולחן" בביתו למקורביו.
המונים נהרו אל הרבי מפילץ להתברך מפי קדשו, ורבות מסופר על כוחו בהמשכת רפואות וישועות. וכה העיד הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זי"ע לנכד רבינו: "בשמים מקיימים את כל אשר זקנך מבקש". רבים היו עדים לתפלותיו שהיו בתמימות נפלאה, כבן המתחטא לפני אביו, והיותן חדורות ביראת שמים טהורה, ועשו רושם במרום לפעול ישועה לכל מי שהזכיר עצמו לפניו.
כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובוויירשוב בה למדו בחורים צעירים. היה הרב הישיש בכל פולין, בשנת תרע"ב חלה מאוד, והוסיף לעצמו את השם "אלעזר" כסגולה, ומאז נקרא "פנחס מנחם אלעזר".
לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לווירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה. נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. ע"פ המסורת, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ. חוץ מ"שפתי צדיק" על התורה, כתב גם חיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו.
האדמו"ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז – ווידיסלאב [תרמ"א-תשי"ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה"ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה"ק רבי יוסף זאב בהרה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה"ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע"ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה"ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי"ם.
[1], 157, 18 דף. 29.2 ס"מ.
