ספר פרי קדש הלולים, מהווה הקדמה ופרוש לחיבור הנודע מיסודי הקבלה "פרי עץ חיים" להאריז"ל – מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב.
מהדורה ראשונה, לעמבערג, תקצ"ג. בדפוס הרבנית יהודית רוזאניס.
על השער, בדף יז, בדף המכתב עוז של הרה"ק מראזדאל, ובדף האחרון חותמות הידועות של תלמיד המחבר רבינו הדברי חיים מצאנז 'חיים הלברשטאם'. בשולי השער רישום עתיק "זה פרי קדוש הילולים שייך להרב הגאון מו"ה חיים האלבר שטאם אב"ד בק"ק צאנז"
בנוסף בשלשה מקומות בספר ישנם שיירי שעוה אשר כידוע ומפורסם רבינו הקדוש מצאנז היה מעביר את אצבעותיו באש בעת לימודו.
בסך הכול ישנם 11 חותמות מרבינו. הרי שלפנינו הספר הקדוש הסגולי פרי קדש הלולים מהרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב שבו למד בקדושה עילאית תלמידו הרה"ק הדברי חיים מצאנז!
חתימה וחותמות הרה"ק רבי יהושע העשיל תאומים פרענקל אב"ד סאפקוב.
הרה"ק רבי חיים מצאנז בעל דברי חיים (תקנ"ז-תרל"ו) שלשה העמודים שהעולם עומד עליהם, תורה עבודה וגמילות חסדים השתלמו ברבינו הקדוש רבי חיים מצאנז עד תום. בתורה – התמדתו בתורה עוד מנערותו על אף מחלותיו ויסוריו היתה עצומה, והרבה באמירת שיעורים ופלפולי אורייתא, למודו בעיון עמוק ברוב שעות הלילה השכיחו ממנו את כל הנעשה מסביב.בעבודה – את עבודת התפילה של הרה"ק מצאנז, קשה לתאר במצע קצר זה, תפלתו ארכה שעות רבות, בהתלהבות רבה ובקול גדול, תוך כדי תפלתו היה מגביה קולו בקטעים מסוימים ובכל הקהל הייתה נתפסת רעדה וחלחלה ופעמים רבות כל העם געה בבכי מרובה התעוררות.בגמילות חסדים – יחיד בדורו היה במידת הצדקה, וכבר בניו כתבו בהקדמתם ל'דברי חיים' על התורה, שבצדקת פזרונו פרנס מאות ואלפים עניים ואביונים. מדי יום היה מפזר לצדקה סכומי עתק לעשרות פונים, ומחצית מיהודי האזור התפרנסו על חשבונו בכבוד.
תלמידיהם של הצדיקים רבי נפתלי צבי מרופשיץ ו
רבי צבי הירש מזידיטשוב. בשנת תקע"ז נתקבל לרב ברודניק, בשנת תק"צ עבר לצאנז והיה לאדמו"ר החשוב ביותר בגאליציה, כמעט כל הרבנים והאדמורי"ם קיבלו את סמכותו והכרעתו. הותיר אחריו ט"ו בנים ובנות וזכה לראות דור ישרים ההולך בדרכו, בהלווייתו הלכו אחר מיטתו קרוב ל-100 רבנים מצאצאיו, ברבות השנים נאמדו צאצאיו במאות רבנים ואדמורי"ם.
רבי צבי הירש מזידיטשוב. בשנת תקע"ז נתקבל לרב ברודניק, בשנת תק"צ עבר לצאנז והיה לאדמו"ר החשוב ביותר בגאליציה, כמעט כל הרבנים והאדמורי"ם קיבלו את סמכותו והכרעתו. הותיר אחריו ט"ו בנים ובנות וזכה לראות דור ישרים ההולך בדרכו, בהלווייתו הלכו אחר מיטתו קרוב ל-100 רבנים מצאצאיו, ברבות השנים נאמדו צאצאיו במאות רבנים ואדמורי"ם.
וכך אמר בהספדו תלמידו הגה"ק מנאנאש בעל 'אפסי ארץ':
"והוא היה העץ חיים למעלה להשכיל ולהטיב גם כן למטה להשפיע חיים ופרנסה וכל טוב לבית ישראל" (אפסי ארץ ח"ג דף צח, ב).
"והוא היה העץ חיים למעלה להשכיל ולהטיב גם כן למטה להשפיע חיים ופרנסה וכל טוב לבית ישראל" (אפסי ארץ ח"ג דף צח, ב).
מכתביו נדפסו: שו"ת דברי חיים, דברי חיים על הלכות גיטין ומקוואות, דברי חיים על התורה, ביאורים על הגדה של פסח וכן ספרי ליקוטים ובהם מנהגים ועובדות ומעשיות וסדר הילוכו בקדש.
הרה"ק רבי יהושע העשיל תאומים פרענקל אב"ד סאפקוב. נין בעל הברוך טעם ונכדו של הרה"ק משינאווא נזכר על ידי זקנו בשו"ת שבסוף ספר דברי יחזקאל (מהדורת תשנ"ט סי' ל"ו). חתן דודו זקנו הרה"ק רבי שמואל מחנטשין. כיהן כאב"ד סאפקוב, נפטר בדמי ימיו ובשנת תרנ"ד. לאחר פטירתו נישאה אלמנתו להרה"ק רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. [ראה רבינו הקדוש משינאווה ח"ב עמ' תשיד-תשטו].
רישומים "זלמן סאנדער משב"ק משינאווע" [המשב"ק הנודע רבי שלמה זלמן הכהן סאנדער משינאווע]; "לבוש האלבער[שטאם]; נפתלי גאלדבערג.
הספר 'פרי קודש הילולים' עוסק בענייני קבלה ומופיעים בו לכל ארכו שמות קודש, מה שהפך את הספר, כמו את שאר ספרי המחבר הקדוש, לספרי סגולה, כמופיע בהסכמתו של אחיו של רבינו, הרה"ק רבי משה מסאמבור, על ספר עטרת צבי, הכותב על מעלת הלומדים בספרי רבינו (נדפס בתחילת פרי קדש הלולים, מהדורת ארשיווא, תרפ"ח
): "והראיה בו יפעול לנפש בגוף ונפש כל טוב ארץ ושמירה מכל רע כל נגע וכל מחלה ח"ו ובזה אך טוב לישראל". הספר אף קיבל את הסכמת הרה"ק רבי עזריאל אב"ד מונקאטש מתלמידי ה"חוזה מלובלין", ההסכמה נכתבה בשנת תקצ"ה, אך נדפסה רק לאחר פטירתו במהדורה הבאה.
): "והראיה בו יפעול לנפש בגוף ונפש כל טוב ארץ ושמירה מכל רע כל נגע וכל מחלה ח"ו ובזה אך טוב לישראל". הספר אף קיבל את הסכמת הרה"ק רבי עזריאל אב"ד מונקאטש מתלמידי ה"חוזה מלובלין", ההסכמה נכתבה בשנת תקצ"ה, אך נדפסה רק לאחר פטירתו במהדורה הבאה.
הספר הינו כאמור פירוש על 'פרי עץ חיים' מסדרת כתבי האר"י שנכתבו מפיו על ידי המהרח"ו זלה"ה. בספר 'פרי עץ חיים' מופיעות הכוונות על פי הסוד, כגון כוונות הנענועים בחג סוכות. ספר זה היה חביב במיוחד על צדיקי החסידות, עד שאת בן הרבי היה נהוג לכנות בשמו: "פרי עץ חיים" או בראשי התיבות פע"ח. כמבוא וכפירוש לספר פרי עץ חיים, כתב הרה"ק מזידיטשוב את ספרו שלפנינו 'פרי קודש הילולים'.
[1], כא, טו, [1] דף. 22 ס"מ.
סטפנסקי חסידות מס' 483.
המחבר האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
Overall Great Condition, some stains, marginal tear to title page, page repair affecting text to last page, original binding damaged.
Share this lot:
פריט #87