דרושים בתורת הקבלה מרבי חיים וויטאל על פי תורת רבו הק' האריז"ל. נסדר ונערך על ידי רבי יעקב צמח, בגוף הספר הערות ממנו ומהרמ"ז.
מהדורה ראשונה. קארעץ, תקס"ד. יו"ל ע"י הרב ר' מאיר ב"ר שלמה ממאהליב. מכת"י שהביא השד"ר החכם רבי יצחק דוד ברבי מעיה"ק ירושלים.
העותק הקדוש והמיוחס בו למד והגה בסילודין הרה"ק רבי שלמה חיים פערלאוו-האדמו"ר הזקן מקוידינוב. מגדולי צדיקי הדורות, נכדו מקורבו של הרה"ק רבי מרדכי מלעכוביץ וממשיך דרכו ודרך בנו הרה"ק רבי נח. רבבות הסתופפו בצל קדושתו, לחזות ולחוש בעבודתו את השי"ת במסירות נפש ממש ובערגת געגועים ונודע כבעל מופת נשגב.
בשער הספר כתב נכדו שגדל בביתו (ראה להלן) רבי יצחק: "מאא"ז מו"ר זי"ע".
עם חותמת עתיקה "יצחק בהרב מהור"ר דב משה זללה"ה פערלאוויטש". חותמת נוספת שלו "יצחק מ"ץ בווילייקא"
ספרים שהיו שייכים להרה"ק רבי שלמה חיים האדמו"ר הזקן מקוידינוב נדירים ביותר ביותר והופיע רק פעם אחת במכירה פומבית (ראה מכירת תפארת, מכירה 50 פריט 9, שם רישום דומה על השער).
בספר זה יש בו 2 מינים שונים של הסכמות: הוצאה 1 עם הסכמות מגדולי ליטא הרבנים רבי חיים מוואלוזי'ן ורבי מרדכי אב"ד קאריץ, והוצאה עם הסכמות חסידיות כמו הטופס שלפנינו הרה"ק מבארדיטשוב והרב מואלטשיסק זי"ע. כמובן ששינוי זה נעשה לצורך הפצת הספר, בריכוז חסידים הופצו העותקים עם הסכמת הקדושת לוי ובמקומות של מתנגדים עם הסכמת רבי חיים מוואלוזי'ן.
יש לציין שבהקדמה של המביא לדפוס הוא כותב את דברי השבח של גדולי ליטא על הספר, בד בבד כשמדפיס את הסכמות החסידיות! וז"ל: "והנה שנים ושלשה דלתות כתובים משני עבריהם הראיתי לפני מורי אלופי ומודעי הגאון הגדול אשר ידיו רב לו בנגלה ובנסתר מו' חיים נ"י ר"ם ואב"ד דק"ק וואלאזין יצ"ו ושש על אמרתו כמוצא שלל רב, ולא פסק חוכא מפומי' כולא יומא כי חדות ה' הי' מעוזו על החיבה יתירה שנודעת לנו שזכינו לאור..".
מעניינת היא הסכמתו של הרב מוואלטשיסק שכותב שאסור להשיג גבול המו"ל עד עשרה שנים, ברם הוא מוסיף עוד שגם זה רק דווקא בהסכמת הרב מבארדיטשוב!.
ספר סגולה: האדמו"ר הקדוש ה'דמשק אליעזר' מקאמרנא כותב: "…וכל אשר יקנה הספר ארבעת מאות שקל כסף… יהי' נרשם בכל פרט ופרט מישראל הקדושים ויחתם לחיים טובים ולשלום בבני חיי ומזוני רויחא עד ביאת גואל צדק…" (בהסכמתו למהדורת קראקא תרמ"ו).
הרה"ק רבי שלמה חיים פרלוב (הראשון) מקוידנוב (תקנ"ז –תרכ"ב), נולד להרה"ק רבי אהרן בן הרה"ק רבי מרדכי מלעכאוויטש, ולפערל, בת הרה"ק רבי אשר הראשון מסטולין. נקרא על שם הרה"ק רבי שלמה מקארלין, בתוספת השם 'חיים' על שם הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדור כסגולה לאריכות ימים, לאור פטירתו של רבי שלמה בגיל צעיר. בשנת תקס"ו, בהיות רבי שלמה חיים בן 10, נפטר אביו וגדל בבית סבו, רבי אשר מסטולין ואימץ את שם משפחתו, פרלוב.
בשנת תק"ע, נישא ללאה ריזל, בת בתו של הרה"ק רבי שלמה מקרלין כיהן כרב בעיירות סטולין, טורוב וקוידנוב.
עיקר לימודו בחסידות היה אצל דודו רבי נח מלעכאוויטש וסבו רבי אשר מסטולין אולם הספיק לקבל תורה מסבו רבי מרדכי מלעכאוויטש שאף השתתף בנשואיו וכן מרבי ברוך ממזבוז , ואף זכה להמנות על מניין המתפללים אצל רבי ברוך בעת תיקון ליל שבועות. הרבה לבקר בבתי הצדיקים שבדורו ובעיקר אצל בניו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ואצל רבי מרדכי מטשרנובל רבי משה מסוואראן רבי ישראל מרוזין
בשנת תקצ"ג , לאחר פטירת דודו רבי נח מלעכוויטש, החל לכהן כאדמו"ר. מכונה בחסידות קוידנוב "האדמו"ר הזקן". בהיותו אדמו"ר, נהג לקיים מסעות בקרב ליטא, שם נהג לחזור דברי חסידות, ולקרב 'מתנגדים' לתורת החסידות. בנוסף, כיהן כנשיא קופת מעות ארץ הקודש, שייסד הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק, בהנהגת הרה"ק רבי אברהם מקאליסק, שמינה לאחריו את רבי מרדכי מלעכוויטש לנשיא הקופה באזור רייסין, ולאחר פטירת רבי מרדכי, עברה ההנהגה לידי רבי שלמה חיים.
חסידות קוידנוב השפיעה בעיקר על הקהילות שבין לעכאוויטש מינסק וברנוביץ. קוידנוב היתה איפוא המרכז הצפוני ביותר של החסידות בליטא רבי שלמה חיים עמד בקשרים הדוקים עם צדיקי דורו ובמיוחד עם השושלת של נעשכיז, זלוטשוב וטשערנאביל. קשרים מיוחדים היו לו עם דודו רבי אהרן מקרלין בעל בית אהרן.
רבי שלמה חיים נודע בסובלנותו לכל היהודים, אפילו כלפי המתנגדים, רבים מהם הפכו מאוחר יותר לחסידיו לאחר שחוו את טוב ליבו וידיעתו בתורה. רבי שלמה חיים חיבק את פשוטי העם ועורר בהם את הרצון ללמוד ולעבוד את ה' בשמחה. הוא התנגד יחסית לסגפנות, ובאופן אישי הקדיש שעות רבות ללימוד גמרא ושולחן ערוך.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוידנוב בנו הרה"ק רבי ברוך מרדכי פרלוב. גם שני בניו הנוספים כיהנו כאדמו"רים, הרה"ק רבי נח בהורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, הרה"ק רבי אברהם אהרן בפוחוביץ, והרה"ק רבי דוב משה. חתנו הוא הרה"ק רבי שמעון מזאוויחוואסט, נינו של הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז ואביו של הרה"ק רבי יעקב פרלוב מייסד חסידות נובומינסק.
נכדו הגה"ק רבי יצחק פרלוב נולד בשנת תר"ט לאביו הרה"ק רבי דוב משה בנו בכורו של מרן אדמו"ר הזקן רבי שלמה חיים מקוידינוב. בעודו רך בשנים נתייתם רח"ל מאביו ואמו ונאסף לבית זקינו הגדול וכפי שכותב הוא שנים רבות אחר כך בהקדמת ספרו ארז בלבנון: כי אבי ואמי יעזבנו ואא"ז יאספני ונתגדלתי על ברכיו. בשנים אלה החכים וקנה רבות ממרן אדמוה"ז ולא הסיר עינו מלהביט בהנהגות קדשו ותהלוכותיו בקודש. לימים העלם על הכתב בקונטרס מנהגי אדמוה"ז. בהיותו כבן י"ג נלב"ע זקנו שגידלו כבן אז דבק בכל מאודו בדודו מרן אדמו"ר האמצעי מקוידנוב, ואף ממנו הביא כמה הנהגות. בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית חנה חיה בת דודו הרה"ק רבי אברהם אהרן מפוחוביץ' בן מרן אדמוה"ז מקוידנוב.
רבי יצחק היה גברא רבה ותלמיד חכם מופלג גאון מובהק בקי בנגלה ובנסתר ובעל לשון לימודים, איש אשכולות מזן שהיה נדיר אף בימיו. מעיון בספריו מתגלה לפנינו אישיות מופלאה הממזגת בין הלכה לחסידות ובין נגלות התורה לסתריה.
בשנת תרל"ז טרם מלאו לו לרבי יצחק שלשים שנה גלייה לדרעיה ונפל נהורא כשהביא לבית הדפוס בוילנה אחר רוב טרדות ויגיעה את הסידור אור הישר בנוסח זקנו הק' מרן אדמוה"ז. בהוצאה מפוארת ומושלמת עם כל הכוונות והתפילות דבר דבור על אפניו. הסידור מבוסס על נוסח תפילתו של מרן אדמוה"ז ובתוכו הובאו גם מעט מזעיר מהנהגותיו של מרן אדמוה"א. חיבר גם ספר ארז בלבנון (ווילנא, תרנ"ט). נפטר בשנת תרס"א.
ראה עליו בארוכה בקובץ נהר מעדן (מכון שיח אבות קוידינוב-קובץ ה, כסליו תשע"ט).
[2], צא, [1] דף. 20 ס"מ.
סטפנסקי, ספרי יסוד, עמ' 183 בהוספות.
ראה: ח' ליברמן, "סיני", ע, עמ' קעא-קעו, וב"אהל רחל" ח"א עמ' 127-131, המתאר את השינויים בין הטפסים ומציע הסברים אפשריים (כולל הסבר נוסף לשוני בהסכמות שיש בעותקים אחרים).
Overall Good Condition, thick green quality pages, some stains, page [2] has a marginal tear with missing text, title page has marginal repairs, a few frayed corners, old binding.
Share this lot:
פריט #84