כת"י גדול ומרשים, כוונות קבליות עמוקות של ספירת העומר של כל לילה מימי הספירה בכתי"'ק המקובל המפורסם הרב ששון בכר משה פריסיאדו עם חתימתו. לימים הגיע הכת"י לידי המקובל המקובל הרב צדוק הררי גיבלי שהוסיף עליו הערות, רישום בעלות, חתימתו , וחותמיו.
[ירושלים, תר"מ בקירוב].
המקובל הגאון הצדיק הרב ששון בכר משה (תקפ"ה – תרס"ג) המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), נולד באורג'וק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בגיל חמש (תק"ץ) עלתה משפחתו לארץ ישראל, בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. כל השבוע היה נמצא בבית המדרש, ורק בערב שבת היה חוזר לביתו, חכם ששון בן משה פרסיאדו ואחיו חכם אפרים הוציאו לאור את ספרי רבנו האר"י כמו 'שער הכוונות', 'עץ חיים', 'שער הפסוקים והליקוטים', ו'שער הגלגולים'. כתב ביאורים מקיפים לרוב תורת המהרח"ו, בהיקף שלא מצינו כמותו. ספריו הם אבן יסוד בהבנת כתבי המהרח"ו והרש"ש.
בשנת תרמ"ב בגיל 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל הנודעת. הוא היה החזן, ראש המכוונים והקורא בתורה, ומסר שיעורים לכל בני הישיבה במשך כעשרים שנה. בזמן התפילה היו אנשים באים ממרחק רב בשביל לראות אותו מתפלל, שהיה נראה כמלאך ה' צבאות, ולשמוע קולו שהיה נעים מאוד. כיהן כראש הישיבה 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג, נטמן בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים. בין תלמידיו המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה.
המקובל הגאון הצדיק רבי צדוק ב"ר דוד גיבלי נולד בתימן בסביבות שנת תרל"ו. בצעירותו עלה לירושלים ובה נעשה לאחד מראשי הקהילה ופרנסיה. בסביבות שנת תר"ע יצא לשליחות קודש, כשד"ר מטעם הקהילה במצרים, איטליה, גרמניה וארצות הברית, שם שהה תקופה ממושכת של כמה שנים. בכתב השליחות מטעם כוללות קהילת התימנים בירושלים התמנה "הרב המובהק, ציר אמונים, ברוך מבנים, מזר"ק טהור כו' וכו', כקש"ת מוהר"ר צדוק שליט"א, בכה"ר הצדיק הר"ר דוד אלגבלי זצ"ל", למורשה ושליח מצוה לכל ערי ארצות הברית.
כיהן כראש ישיבת "חיי שלום" שנוסדה בירושלים בשנת תרע"א על שם הגאון הקדוש רבנו שלום שבזי זצ"ל, ונמנה בין מקובלי ישיבת "רחובות הנהר". מראהו כמלאך האלקים, דרשן מופלג ומוכיח בשער, שבדרשותיו עורר את הקהל לבכי ולתחינה מתוך תשובה. ייסד את הלימוד השנתי לעילוי נשמת הרש"ש זיע"א ביום פטירתו – י' בשבט, לימוד שעד היום ממשיך להתקיים בבית הכנסת הגדול "נחלת צבי" בירושלים. נמנה על מקובלי ישיבת רחובות הנהר.
חתימה "הצעיר יצחק סויסיא סי"ט" – זה חתימת ידו של רבי יצחק סויסיא שהיה מהמקובלים "המכוונים" בישיבת "רחובות הנהר" (על כתב התקשרות שבו חתם יחד עם חכמי הישיבה, ראה בתולדות הרב השד"ה בראש ספר פאת השד"ה, הוצאת אהבת שלום, עמ' 28-30). רבי יצחק סויסיא הנ"ל הוציא לאור את הספר מערת שדה המכפלה לרבי משה בן צור (ירושלים, תר"ע).
עז דפים (קנג עמודים כתובים). 25 ס"מ.
