1. ספר סמיכת חכמים, חלק ראשון "ברכת ה'" – "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין.
מהדורה ראשונה. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאניס וואושט, [תס"ד-תס"ו]. שני שערים (לשני החלקים) מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון – שיר מודפס בצורת כוכב.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר – הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וגלילותיה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן, בהיותו רק כבן ארבעים, נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין.
2. ספר מלא רצון חידושים על כל הש"ס מאת הגאון המפורסם רבי אברהם נפתלי הירש הלוי שפיץ ראב"ד ורמייזא –
מהדורה ראשונה. פרנקפורט דמיין, ת"ע.
ספר יחודי! בספר נטל המחבר על עצמו לתרץ כל דברי חז"ל אשר נראים כסותרים זה לזה, בדף ה' מופיעה המפה המפורסמת אשר באה לתרץ את המחלוקת המופיעה במסכת ברכות (כ"ח ע"א) בדבר המקומות אשר נוספו בבית הכנסת לאחר תחילת כהונתו של רבי אלעזר בן עזריה.
חתימה עתיקה על השער: יחזקאל הערצבערג.
3. ספר יסוד: מחנה אפרים, דפוס ראשון – קושטא, תצ"ח.
חידושים ושאלות ותשובות על סדר משנה תורה לרמב"ם, מאת הגאון רבי אפרים נבון.
ספר 'מחנה אפרים' הוא מחשובי הספרות הלמדנית והתקבל מאוד בכל תפוצות ישראל הן אצל בני ספרד הן אצל בני אשכנז וכן בחוגי ישיבות ליטא, כספר יסודי על הרמב"ם ונושאי כליו.
הגאון בעל 'מחנה אפרים' (תל"ו-תצ"ה), "שמעו הגדול מפורסם בכל ספרי חכמי ספרד גדולי האחרונים" (לשון החת"ס בהסכמתו למהדורת זולקווא). הוא שימש כדיין בבית דינו של בעל 'משנה למלך' בקושטא.
"וחכמתו ובקיאותו ניכר מספרו הנורא, ושמענו נפלאות מתורתו ובקיאותו וחסידותו" (לשון החיד"א ב'שם הגדולים').
סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 317.
4. מסכת גיטין מתלמוד בבלי, עם פירוש רש"י, תוספות, עין משפט, מסורת הש"ס, שער מאויר עם דמותם של משה ואהרן,
פיורדא, ת"ק. נדיר ביותר!
5. שו"ת השיב ר' אליעזר ח"א, נייאוויט, תק"ט, מהדורה יחידה. שער מאויר בחיתוך עץ.
6. ספר שיטה מקובצת, אסיפת זקנים – חידושים על מסכת בבא קמא, מאת רבי בצלאל אשכנזי.
ויניציאה, תקכ"ב. בדפוס בראגדין.
מהדורה ראשונה, של אחד מספרי היסוד, ובו ליקוט עיקרי דברי הראשונים על סוגיות המסכת, שחוברו ונערכו ע"י רבנו בצלאל אשכנזי בישיבת מצרים ובירושלים, בעזרת תלמידיו (בהם תלמידו האר"י הקדוש – ראה מאסף "ישורון", ד, עמ' תשלד, ובהערה 65 שם).
סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 62.
על השער חתימת הגאון רבי וואלף פולדא מפרנקפורט.
7. הגדה של פסח – "ארבע יסודות", פירושים מלוקטים מהאברבנאל, מעשי ה', אלשיך, גבורות ה', עוללות אפרים, של"ה, רבי שאול אב"ד אמשטרדם ורבי שאול הלוי אב"ד האג.
אמשטרדם, תקמ"ג. בדפוס יוחנן לוי רופא וגיסו ברוך ואחיו.
"ארבע יסודות" הם יסוד היראה, יסוד האהבה, יסוד העבודה ויסוד הברכה. בדף השער נדפס: "חלק ראשון", שבו "ארבע יסודות" הנ"ל, אך למעשה החיבור כולל רק את שני היסודות הראשונים: "יסוד היראה" שהוא חיבור בפני עצמו, ו"יסוד האהבה" על סדר ההגדה [באותה שנה נדפסה באמשטרדם מהדורה נוספת בעברית, שבה גם כן מופיעים רק שני היסודות הראשונים]. לאחר פירוש "יסוד היראה", מופיעים דיני טבילת והכשר כלים ודיני הפסח.
ההסכמות בפתח הגדה זו הן ההסכמות מן המהדורה העברית (ראו אוצר ההגדות, 305-306; יערי 204). בסוף ההגדה נוספו הלכות ספירת העומר, שבועות, יום טוב, חול המועד, ודינים מלוקטים. ההוראות, הדינים והפירוש ביידיש, באותיות צו"ר. יערי 204; אוצר ההגדות 306.
8. ספר טהרת הקודש, פירוש "זר זהב" על התוספתא סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא.
מהדורה ראשונה. זאלקווא, תקס"ד. הסכמות מאת רבי מרדכי בנעט ורבני זולקווא, גלוגא ופוזנא.
מהדורה ראשונה זו נערכה ונדפסה ע"י תלמיד הגר"א רבי מאיר משאד. בהקדמתו לספר כותב רבי מאיר: "…והנה לא משתי מתוך אהלה של תורה בבית רבינו הגאון האמתי החסיד המפורסם מ"ו אליהו מווילנא זלה"ה, אשר הרוה צמאוני בלמדי אצלו משניות סדר טהרות, עם כל התוספתא של סדר הנ"ל…". בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס) ביקרו בני הגר"א בחריפות את רבי מאיר משאד (בלי להזכיר את שמו). הם טענו כי ביאור הגר"א למשניות סדר טהרות שהיה בידי רבי מאיר (ונדפס לאחר מכן בברין תקס"ב) הוא העתקה משובשת של הפירוש המקורי (ראה פריט 28). הם כותבים כי רבי מאיר פרץ את ה"גדר אשר גדרו בד"ר [בי דינא רבא] דמחנינו יצ"ו… להדפיס שלא מדעתן…". לפנינו חיבור נוסף שהדפיס רבי מאיר משאד ללא הסכמת בית הדין בווילנא ובני הגר"א.
על השער חתימת הרב המופלג רבי כתריאל קארפיל הלוי עפשטיין שהיה ספרא דקהל ווילנא בן הגאון רבי שמעון מ"ץ דווילנא.
9. ספר פני יהושע על הש"ס. ווארשא, תרכ"א-תרכ"ב.
בדף שלפני השער רישום בעלות בכתב ידו של הרב צבי הירש ראבינוביץ: " צבי הירש ראבינאוויץ מקאוונא, בן הרב הגאון ר' יצחק אלחנן נ"י". הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ ספקטור-רבינוביץ (תר"ח-תר"ע), בנו הגדול של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה. כיהן ברבנות מיטווי (קורלנד) וכמו"צ ומגיד בווילנא. לאחר פטירת אביו עלה על כסאו ברבנות קובנה ובראשות ה"כולל" בעיר. היה מראשי מנהיגי היהדות במדינה ונודע כאחד מגדולי דורו.
חותמות של ה"ביבליותיקה של כולל קאוונא".
10. סדר נשים מתלמוד ירושלמי. זיטאמיר, תרכ"ז. בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא.
מצורף:
ספר אגרות סופרים – מהדורה ראשונה – וינה, תרפ"ח – כולל תמונות (חלקן מתקפלות) ופקסימיליות של גאוני משפחת סופר.
מהדורה ראשונה נדירה של ספר זו, בהוצאת רבי שלמה סופר מבערעגסאס, הונגריה. מכיל עשרות מכתבים שכתבו בידי הגאון רבי עקיבא איגר, חתנו רבי משה סופר, ר' אברהם שמואל בנימין סופר, ר' שמעון סופר ור' שמחה בונם סופר. בהקדמתו הוא מספר כיצד אסף את המכתבים במהלך השנים, בזה אחר זה, עד שהצליח להדפיס אותם במהדורה זו.
עם צילומים של כמה מכתבים, כמו גם דיוקנאות של הרבנים בהתאמה. כרוכה בעמ' 89 תמונה גדולה מתקפלת של ר' עקיבא איגר הולך עם רבני בית דין שלו.
Overall Good Condition, Complete copies, new and original leather bindings and later old bindings.
Share this lot: