ספר זרע קודש – הלולים לד' מאת הרב הקדוש איש אלקים מופת הדור רבינו נפתלי צבי הורוויץ נבג"מ מראפשיץ. כולל גם הליקוטים מאביו הרה"ק רבי מנחם מענדל מליסקא.
מהדורה ראשונה, לעמבערג, תרכ"ח.
מספרי היסוד של החסידות, העמוקים והחשובים. נדפס בלעמבערג ע"י ר' אשר שטראם ור' אורי זאב סאלאט.
על השער חתימת וחותמת הגה"ק רבי אברהם חיים ראובן (יחזקיהו) ראטענבערג אב"ד וואידסלוב, בן אחיו ותלמידו של החדושי הרי"ם מגור. בגילון הספר הגהה בכתי"ק.
בראש החלק הראשון נדפס הסכמה מעניינת מאת תלמידו המובהק של המחבר – האדמו"ר הרה"ק רבי חיים מצאנז, הכותב כי אף שבעבר לא הסכים להדפסת כתבי הקודש של רבו, "כי ידעתי שגם המחבר הקדוש בחיים-חיותו לא הסכים שידפסו חידושי תורתו. אולם לאחר זה עלה בלבי שיפה עשו המדפיסים הנ"ל שהוציאו לאור כתבי קודש האלו. כי ידוע שגם הרב מהרח"ו זלה"ה מנע מלהוציא לאור חידושיו ומה שקיבל מרבו האר"י זלה"ה, ולא הניח לתלמידיו לכותבם. ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות והתפעלות להעתיקם ולכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו ומלאו פני תבל…". מעבר לדף ההסכמה: "מודעה" מאת המביא לבית הדפוס, הכותב: "אנכי קראתי שם הספר 'אור הנר', אמנם רבינו הגאון הקדוש מצאנז קרא את שמו 'זרע קודש' – ומפני שמו ניחת הנני ובטלתי רצוני נגד רצונו הקדוש".
הרב הגאון והצדיק רבי אברהם חיים ראובן ראטענבערג נולד בק"ק אפטא לאביו הגאון החסיד רבי יעקב יוסף , בן הגאון רבי ישראל רב במאגנישוב וגור (אבי החדושי הרי"ם) בן להגאון ר' מרדכי דור שלישי להגאון בעל שו"ת מהר"מ ראטענבערג .כשהיה בגיל עשר שנים נפטר עליו אביו, ואחיו הרה"ק רבי פינטשא הובילוהו לגור לבית דודו הגאוה"ק חידושי הרי"ם, והוא גדלו וחנכו ביחד עם נכדיו הרה"ק בעל שפת אמת והרה"ק רבי מנדלי מפילץ, כי גם הם נשארו יתומים רח"ל והוא הי' להם לאב.
בבואו לגור בשנה הראשונה ביו"ט של ראש השנה היו אז בגור כעשרת אלפים איש. קודם התפלה שלח בעל חדושי הרי"ם את משמשו ר' בונם אסטראלענקער להביא לפניו לחדרו המיוחד את העלם אברהםלע בן אחיו. כאשר בא אליו שאלו להגיד לו איזה חידוש בלימודו. וכשסיים את החידוש שאלו דודו וממי אותו החידוש שאמרת. וענה לו ששמע את החידוש הזה מרבו. ודודו פנה אליו בזה הלשון אני חפץ לשמוע מה שחידשת בעצמך על זה ענה איני יודע אם ייטב בעיני דודי חידושי, ודודו אמר תגיד ונשמע אז הגיד לו איזה חידוש בשופר של עולה ותירץ איזה קושיא בתוס' על פי הרמב"ם וכשסיים פנה אליו דודו החדושי הרי"ם ואמר הזו התביישת לומר לפני? טוב וישר הוא. ותיכף יצא מעל פני דודו, וכאשר החל דודו להכין עצמו לתפלה שמע רבי אברהם חיים ראובן מאחורי הדלת שהגיד החידושי הרי"ם למשמשו בזה"ל: העולם אומרים שאברהםלע הוא עילוי ובאמת הוא עילו!
חתן אחיו רבי ישראל אב"ד הוראדלא, ומשם נתקבל כאב"ד וואדיסלאב. פ"א היה עם אחיו בנעשכיז אצל הרה"ק רבי יצחק והחנצל אחיו לפני הרה"ק באשר חתנו שהי' ג"כ אחיו טובל את עצמו בכל יום במקוה קר ומפחד שיזיק לבריאותו. אז פנה הרה"ק מנעשכיז להרה"ק רבי אברהם חיים בזה"ל אינני מתכוון למקוה חיובית היינו טבילת עזרא רק לטבילת רשות, כי מקוה אותיות קומה ובמטבילת מקוה מתקנים את השיעור קומה, אמנם אתה עם הלימוד גמרא שלך אתה מתקן את השיעור קומה שלך ודי לך במקום המקוה.
בין שואליו בשו"ת שלו אנו מוצאים גדולי וגאוני ישראל, ובראשם הבעל שפת אמת ובנו האמרי אמת מגור, הרה"ק מפילץ ואחיו הרה"ק רבי פינטשא, רבי מאיר דן פלאצקי, רבי יעקב מרדכי מבילגורייא ועוד. כן הי' חשוב מאד בעולם עד אשר באו לבקרו האמרי אמת, הרה"ק רבי מענדל מפילץ בעל השפתי צדיק ובפרט אחיו הרה"ק רבי פינטשא.
פעם אחת בש"ק לאחר התפלה בקשו המגיד מטריסק לבוא לחדרו וכבדו לקדש ביין ומזונות ובשמעו שסירב לקבל רבנות אז אמר לו המגיד ז"ל הנה אתה נבראת לשמש ברבנות והעולם צריכים לך. לגודל עמקותו בהלכה ושנאת בצע שלו נתבקש כמה פעמים לישב בדין תורה עם הגאון הק' בעל שפת אמת והגאון רבי חיים מבריסק והרה"ק רבי אברהםלע מפאריסוב. מח"ס שו"ת שפתי אברהם (תרצ"ה), אמת ליעקב חסד לאברהם (ברוקלין תשי"ז).
נפ' בשנת תרע"ז.
הגהות חשובות חתומות וחותמות נכדו האדמו"ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז – ווידיסלאב [תרמ"א-תשי"ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה"ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה"ק רבי יוסף זאב בהרה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה"ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע"ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה"ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי"ם.
המחבר, הרב הקדוש מופת הדור חכימא דיהודאי רבי נפתלי צבי מראפשיץ [תק"כ – תקפ"ז] מרועי החסידות המפורסמים. נולד ביום פטירת מרנא בעש"ט הק' וצדיקים התבטאו עליו 'ובא השמש וזרח השמש'. תלמיד הרה"ק הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק ואצל הרה"ק מנעשכיז, הרה"ק מקאז'ניץ, החוזה מלובלין, הרבי ר' מענדל מרימנוב, וכן גם נסע אל האוהב ישראל מאפטא.
היה בדורו מהצדיקים הכי נערצים, למרות התנהגותו בהסתרה בדרכו הק'. בכל חצרות החסידים לדורותיהם הוגים בתורתו ושחים בחכמת קדושתו.
שני חלקים בכרך אחד: [2], קכד; [1], קכ דף. 22.5 ס"מ.
סטפנסקי, חסידות מס' 208.
Overall Great Condition, marginal water stains, small marginal burn stains, couple marginal tears, some shortened margins, very minor marginal worming on last couple pages, later binding slightly rubbed.
Share this lot:
פריט #52