1. מכתב ארוך וחריף מהגאון המפורסם רבי אליעזר זילבער אב"ד סינסינעטי בנוגע קולות בהלכות שבת. תש"ג.
ומסיים "וחלילה לצדד בזה שום קולא, ואם יש עוברים ד"ת הרי נקיל ליראים בשבילם ויפקירו השבת ח"ו. ומלבד זה מוסיפים חילול השם וחילול ש"ק ומסייעים ידי עו"ע ואיסור גמור.
אחכה שיקבל עליו מעתה לבלי להדפיס ביום א' ולבלי לקרוא ולהשפיע כן על אחרים, ואולי גם לבוא לעזרתי במחאה להמו"ז על חילול ש"ק הוא והאדמורים בכלל, וכן הוצעתי להאדמור מליובאוויץ שליט"א ועוד"
ומוסיף שכבר הוציא יותר מחמשה עשר אלף דולר לאגודת ישראל, וכן שלשת אלפים דולר לבית הספר בית יעקב ואין בכוחו להלוות עוד.
הגאון רבי אליעזר סילבר (תרמ"ב-תשכ"ח) יליד ליטא, מהתלמידים הראשונים בקבוץ של הגאון רבי חיים עוזר גרוז'ינסקי אב"ד וילנא, וכן למד אצל הגאונים רבי דוד קרלניר ורבי חיים סולובייצ'יק. בשנת תרס"ז היגר לארה"ב והיה נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה ובין הרבנים האורתודוקסים המובילים של יהדות אמריקה.
כיהן ברבנות באמריקה למעלה מארבעים שנה, ושימש כיושב ראש אגודת הרבנים, פעיל נמרץ להצלת יהודי אירופה, להרמת קרן היהדות בארצות הברית, וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. מחיבוריו: ענפי אר"ז וצמח אר"ז.
2. מכתב חשוב בהלכות מקוואות מרבי זלמן חיים קליין. באראפארק, שנות התר"צ.
רבי זלמן חיים קליין היה דיין ושוחט בגלוד, רומניה ובגילגאו, רומניה. נולד בשנת תרי"ט בהודוד, מחוז סטמאר, לאביו רבי אברהם יוסף קליין ולאמו הצדקת יהודית קליין, בתו של צבי שטיין מהודוד. את רוב תורתו קיבל מרבו, רבי שמואל אהרנפלד, ה"חתן סופר" ממטרסדורף. רבו אהבו מאוד, העניק לו את ספרו כמתנת נישואין, והוא נשאר קשור אליו כל ימי חייו.
הוא השתדל לפגוש את צדיקי דורו. תחילה נסע, בהכוונת רבו, לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט, שהראה לו חיבה מיוחדת וקרא לו "הבחור ממטרסדורף". בצעירותו זכה גם לראות את רבי אהרן פרלוב מקרלין, ונסע אל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא, וכן לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ולצדיקים נוספים.
באלול תרפ"ח נסע לארצות הברית, שם ייסד את בית המדרש "לינת צדק" ובנה מקוואות מהודרות וכשרות לכל הדעות. בשנת תרצ"ד זכה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בירושלים.
3. מכתב מהאדמו"ר הרה"צ רבי ארי' לייביש רוקח. ברוקלין, ת"ש.
4. מכתב מז"ט מהרב אברהם זאב הלוי פאקשיווע אב"ד יוניון סיטי.
5. מכתב מהגאון רבי יהושע כ"ץ אב"ד סאמבאטהעלי.
משלוח תשלום על ספר, ובקשת השתדלות על ברית מילה "ואני ב"ה מפורסם כאן למוהל מומחה"
רבי יהושע כ"ץ (1912-1985) – אב”ד סאמבאטהלי בן רבי אשר אנשיל כ”ץ הי"ד, היה ראש ישיבה ורב קהילת היראים “עדת ישראל” בדונא-סערדאהעלי, וחתנו של הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך הי"ד. בתום מלחמת העולם השנייה היגר רבי יהושע כ”ץ לארה”ב ושם כיהן כרב קהל “בית אשר דסערדאהעלי” בברוקלין. בנו הוא האדמו"ר הידוע גאב"ד וויען מחותנו של האדמו"ר מוויז'ניץ ואב"ד פאפא בירושלים.
הנמען, האדמו"ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז – ווידיסלאב [תרמ"א-תשי"ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה"ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה"ק רבי יוסף זאב בהרה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה"ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע"ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה"ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי"ם.
Share this lot: