מכתב מיוחד מהרה"ק רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים להאדמו"ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז – ווידיסלאב ששימש כנשיא אגודת האדמורי"ם.
"….את המכתב קריאה על האסיפה קבלתי ואודיעהו שא"א לקבל חבל בהאסיפה לפי שיש לי סיום מסכת אשר למדנו בבית מדרשי ומובן מעצמו שמוכרח אני להיות שם.
והאמת אגיד ולא אכחד שבאם הייתי רואה שבאמת רוצים לתקן הענין הי' לי מסינ"פ, אבל הלא בהאסיפה האחרונה ראיתי שבדברים העומדים ברומו של עולם וכמה מהם יש בהם עיכוב אפי' בדיעבד…
רק כל מה שטרחו הי' עבור דברים שאין אני יודע בהם שום איסור, כגון מה שיש מוהלים שמפרידים העור הפריעה מהבשר קודם החיתוך וכדומה ומה הרעש הגדול כל כך. ולדעתי העיקר לתקן הדברים אשר הם חלק מחלקי המצוה ומכש"כ הדברים אשר מורכבים אפי' בדיעבד, וצריך עוד הפעם להטיף דם ברית, א"כ אל ירע בעיני כבודו הרמה אם אין אני משתתף בהאסיפה"
ברוקלין, ג' לך, תש"א.
לתשובת לב מחיקת תואר אב"ד קהילות קהל יראים- קהל חרדים.
סיבת המחיקה קשור במאבק של יהדות החרדית של נ.י באותם הימים:
בשנות ה-30 של המאה ה-20 נוסדה קהילת קהל חרדים בניו יורק שבאיסט סייד על ידי קבוצת יחידים יראי שמים מאנשי הונגריה, אשר בשל נסיבות שונות מצאו את עצמם באמריקה. חדורי רצון לשמור על מסורתם ובלא להתפשר אפילו כמלוא נימה על עקרונות דתיים, הקימו את קהל חרדים. התקנון של הקהילה התיר חברות רק ליחידים בעלי השקפה דומה, אשר התחייבו שהם ונשותיהם ישמרו על הסטנדרטים הדתיים והחסידיים שהיו מקובלים באירופה. היה זה כמעט חסר תקדים בתקופה שבה הגישה הרווחת הייתה כי סטנדרטים אירופיים של יהדות לא יוכלו לשרוד, ובוודאי שלא לשגשג, באמריקה.
למרות שבמקור לא היה לקהילה רב רשמי, בשנת תרח"צ הם מינו את הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד לתפקיד זה. הרב נמלט בקושי מפלישת הנאצים לאוסטריה, ובלא משרה שהמתינה לו בארצות הברית, לא היה יכול לקבל ויזת כניסה. עם זאת, רבי לוי יצחק לא התיישב באיסט סייד אלא בויליאמסבורג, שם פתח את בית המדרש שלו. בשל הנסיבות של התקופה, ועם תומך מרכזי אחד בלבד שסייע לו להתבסס באמריקה, חש הרב נאלץ להתעלם מהעובדה המצערת שמשפחתו של מנהיג הקהילה החדשה שלו היו רופפים באזורים מסוימים של שמירת המצוות, ואשתו אף לא כיסתה את ראשה. אמנם גם הקהילה החדשה הייתה אורתודוקסית לחלוטין, אך היא לא דרשה את אותם סטנדרטים אישיים מחבריה ומשפחותיהם כפי שדרש קהל חרדים.
ויכוח התעורר בשאלה אם יכול רבי לוי יצחק של קהל חרדים לשמש באותו זמן גם כרב קהילת צעהלים, אשר לא בהכרח ניהלה את עצמה על פי הסטנדרטים של קהל חרדים. נשיא קהל חרדים, ר' משה יהושע הכהן פערל, פנה בשאלה לרבי יואל טייטלבוים, ששימש אז כרב בעיר סאטמאר שברומניה. היהדות האורתודוקסית עמדה בפרשת דרכים באותה תקופה קריטית, והדילמה שהוצגה בפני הרב מסאטמאר הייתה בעלת השלכות שעלולות לעצב את המרקם האורתודוקסי באמריקה החדשה. מצד אחד, אחד מגדולי התורה של התקופה הגיע לחופי אמריקה והיה בעמדה להעלות את העם כולו לרמה רוחנית גבוהה יותר. זו הייתה הזדמנות עבור רבי יואל לקרוא לציבור לקבל את הנהגת הרב. מצד שני, הבסטיון הקטן הזה של יהדות טהורה ביקש שלא לאפשר אפילו פרצה קטנה בחומה שהקימו כדי לשמור על הסטנדרטים העתיקים שלהם.
בתשובתו ההיסטורית בכתב יד, קבע הרב מסאטמאר שאין מקום לפשרה. עם קבלת תשובתו חש רבי לוי יצחק כי הוא מחויב להתפטר מתפקידו כרב קהל חרדים. כיוון שבפועל כבר התבסס בויליאמסבורג, ההתפטרות הייתה למעשה פורמלית, אך עבור היהודים המסורים שהקריבו את עצמם יומם ולילה כדי לשמור על הסטנדרטים הישנים, זה היה אירוע מכונן. בהמשך, בשנת תש"ח, כאשר הרבי מסאטמאר היגר לאמריקה, הייתה זו קהל חרדים שחתמה על התצהיר הנדרש כדי להביא את הרבי באופן חוקי לאמריקה כדי לשמש כרבם.
הגאון רבי לוי יצחק גרינוואלד (תרנ"ג-תש"מ) גאון מופלג ואיש קדוש. בן-זקוניו ותלמידו המובהק של אביו רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגת הבושם". חתנו של אחיו הגדול רבי אברהם יוסף גרינוואלד אב"ד אונגוואר. בשנים תרע"ח-תרצ"ג כיהן ברבנות במספר קהילות בהונגריה. בשנת תרצ"ג התמנה לרב בצעהלים (Deutschkreutz, אוסטריה – אחת מה"שבע קהלות" במדינת בורגנלנד), ובשמה התפרסם כל ימיו בשם "הרב מצעהלים".
לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים, בשנת תרצ"ח, עקר לארה"ב בברכתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא, והתיישב בברוקלין. שם ייסד ועמד בראשות קהילת "ערוגת הבשם". היה מהעומדים על משמרת היהדות החרדית בארה"ב, בפרט בענייני כשרות וטהרה. עמד בחזית הקמת עולם התורה והחסידות בארה"ב, יחד עם בן-אחיו האדמו"ר מפאפא בעל "ויחי יוסף", שנפשו היתה קשורה בנפשו. בהלווייתו נפרד ממנו בעל ה"ויחי יוסף" בבכיות נוראות, ובתוך דברי קדשו אמר עליו במליצה את הפסוק: "דודי" ירד לגנו, ל"ערוגות הבושם"… לאחר פטירתו נדפסה סדרת ספריו "מגדלות מרקחים" – שו"ת, חידושים, דרשות על התורה והמועדים.
האדמו"ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז – ווידיסלאב [תרמ"א-תשי"ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה"ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה"ק רבי יוסף זאב בהרה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה"ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע"ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה"ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי"ם.
27.8 cm.
Share this lot:
פריט #131