מכתב חשוב מהגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי אל העילוי המפורסם רבי חיים העללער.
לונדון, יא ניסן, תרצ"ד.
"כבוד ידיד נפשי גאון עוזנו מוה"ר חיים העלר שליט"א
בסבות הטרדות המטרידות אותי קודם החג נתאחרה קצת תשובתי. וכבוד גאונו היודע כבר את יחוסי אליו יסלח לי על זה. מכתבו חרצתי אל ד"ר האמא בצרוף בקשתו, ומי יתן שתתגלגל איזה תועלת ממשית על ידו.
בליאשזקא עוד לא בא, ובשבוע זה הוא עומד לשוב, בבואו אשתדל לבוא אתו בדברים יחד עם הדין ד"ר פלדמן שהוא עתה ממעריצו כ"ג בהכרת ערכו.
ידידו ואוהבו המברכו בחג שמח ובכל טוב. יחזקאל אברמסקי
P.S. בני שמעון הוא אסור תודה אל כ"ג על ספריו שנתנו לו במתנה, והוא מעיין בהם ומתפלא עליהם".
הגאון הרב יחזקאל אברמסקי נולד בשנת תרמ"ו במחוז הורודנא בליטא. למד בישיבת נובהרדוק, והוסמך לרבנות בידי הגאון ר' יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השולחן'. לאחר מכן למד בישיבת טלז ונודע כ"העילוי ממאסט". בווילנה למד בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הגאון ר' חיים עוזר גראדז'ינסקי. נשא את בת ר' ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. כיהן כרבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י.
בשנת תרפ"ט הוזמן לכהן כרבה של פתח תקווה, אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם. הוא נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל ונידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר. הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק – שוחרר לאחר כשנה, בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא נהג לספר שמילדותו היה רגיש מאוד להצטננות ולמרות שהיה לובש שכבות רבות של בגדים היה מצטנן מכל משב רוח, ואילו בסיביר בקור הנוראי שהה כשרק חולצתו לעורו ומעולם לא הצטנן שם – מכך לימד מוסר השכל שכאשר אין לאדם דרך השתדלות על פי הטבע, הרי הוא מוגן מן השמים.
לאחר יציאתו מברית המועצות בשנת תרצ"ב, השתקע בלונדון, והתמנה לרבה של קהילת 'מחזיקי הדת'. בשנת תרצ"ג נתמנה כדיין בבית הדין הרבני, ובשנת תרצ"ה כראש בית הדין של העיר. בשנת תשי"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והיה אחד מראשי "ועד הישיבות". נפטר בכ"ד אלול תשל"ו. מסר את נפשו למען מפעלו הגדול, חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל". מלבד חיבור זה נדפסו עוד הרבה ספרים של מאמריו וחידושיו.
הגאון רבי חיים העליר נולד בשנת תרל"ט בביאליסטוק לאביו ר' ישראל פינסקר. גדל בעיר ווארשא, ונודע בצעירותו כ"העילוי מווארשא". הוא כיהן תקופה כרב העיר לומז'ה. בשנת תרפ"ב עבר לברלין, שם הקים מוסד ישיבתי להכשרת רבנים בשם "בית המדרש העליון", ועמד בראש חוגים שעסקו בחקירה מדעית של ספרות ישראל. בתרצ"ז עם עליית הנאצים לשלטון היגר לניו יורק שם המשיך את פעולתו המדעית, לצד עבודת הוראה בישיבת רבינו יצחק אלחנן. היה נשיא הכבוד לארגון ה-OU, איחוד קהילות האורתודוקסים בארצות הברית. נפטר בי"ד ניסן תש"ך.
