אודות איש אחד שמוצאו מקארלין ושמו חיים שנהרג ל"ע ביפו, והיה לו עשרה לירות זהב בפיקדון אצל הרב זלמן בירושלים. רבי דוד מבקש מהגאון רבי שמואל שיעשה בחוכמתו בכדי להחזיר הכסף ליורשי ר' חיים.
קארלין, תרנ"ז.
גוף מכתב בכת"י סופרו, 3 שורות אחרונות בכתי"ק וחתימתו.
הגאון הנודע רבי דוד איש שלום-פרידמאן אב"ד קארלין (תקפ"ח-תרע"ה), בעל שו"ת "שאילת דוד" ו"פסקי הלכות-יד דוד". כיהן למעלה מחמישים שנה ברבנות קרלין ונחשב ל"זקן ההוראה" ו"גדול הדור". מתלמידי-תלמידיו של רבי מנשה מאיליא ותלמיד רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב. נודע בעיונו העמוק עד כדי שבהיותו שקוע כל-כולו בתלמודו לא היה רואה כלל את העומדים מול עיניו הפקוחות [תמונתו המפורסמת כשהוא יושב מול ספר פתוח היוותה השראה לתו-ספר שעיצב אפרים משה ליליאן].
במכתבם של רבי חיים מבריסק ורבי חיים עוזר גרודזנסקי ששלח אליו בשנת תרס"ז הם מכנים אותו "גדול הדור" ו"זקן ההוראה לבית ישראל ויחיד בדורנו". פעל רבות בצרכי ציבור ודבריו היו נשמעים בכל הגולה.
בנוסף לגדלותו בתורה, התפרסם כאיש צדיק וקדוש ורבים באו לקבל מברכותיו, בהם גם חיילים יהודים שהגיעו לקבל ברכה ערב גיוסם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ספריו: 'יד דוד' ו'שאילת דוד'.
השתתף באסיפת חובבי ציון בקטוביץ תרמ"ה, אך לאחר שהתעוררה "שאלת החינוך" פרש ופרסם מכתבים חריפים נגד ראשי הציונות ומעשיהם. היה מעורב בהתארגנויות הראשונות לקראת יסוד "אגודת ישראל". [ראה אודותיו רבותינו שבגולה, א', עמ' 155-158. מאסף ישורון, ט', אלול תשס"א, עמ' תשפו-תתב].
20.8 x 13.1 cm.
Share this lot: