2 עמודים חידו"ת על מס' קידושין.
מרן מהרי"ד מבעלזא ביקש פעמים רבות מרבי איציקל שיעלה את חידושיו על הכתב, אבל הוא בענוותנותו הרבה סירב לכך. כתי"ק זה הוא השריד היחיד שידוע ממנו כיום! לא הופיע מעולם במכירה פומבית.
(למעשה כן רשם את דברי תורתו רק בכדי לקיים את דברו רבו, אבל בעת שריפת חמץ זרק את כל הכתבים לתוך האש!)
בראש הדף נרשם ע"י אחיינו ותלמידו הקרוב האדמו"ר רבי מנחם בנימין בן ציון ראטענבערג-הלברשטאם " מבעל אחות אמי ע"ה הגאון העילוי עצום בנש"ק הצדיק המקובל המפורסם בשמו הרב ר איציקל ז"ל רב בק"ק סאסנאווצא יע"א".
בין אדירי התורה ועמודי העבודה שהתהלכו בהיכלה של בעלזא בלט במיוחד לפיד האש והדמות הפלאית של העילוי מזולקוב. על אף היותו תדיר נחבא אל הכלים הוא הענק שבענקים שעוד בהיותו אבר"ך התבטא עליו כ"ק מרן מהר"י מבעלזא בהתבטאות נדירה "אזעלכע איציקילעך ווערן געבוירן אנמאל אין צוויי הונדערט יאהר" זכות אבות וזכות עצמו עמדו לו לקנות כתר תורה וכתר שם טוב העולה על מלנה ולהיחקק בספרן של גדולי עולם אבירי הלבנון.
שבילי התורה היו נהירין לפניו על כל מכמניה, וחריפות הכבירה וצדקתו הגדולה הרעישו את העולם. ובד בבד עם הדר גאונו ושגב קדושתו גודל הנהגתו ורב כתו בתורה התבטל בהתבטלות יתירה כלפי שלושת צדיקי בית בעלזא, והתאבק בעפר רגליהם כנר בפני אבוקה וכחיל מן השורה ללא רדיפת גינוני כבוד והערצה. והיא שעמדה לו שהערצתם אליו עלתה על כולם את שנותיו הקצרות עלי אדמות העביר בפסיקת הוראה.
הגאון החסיד רבי איציק"ל גליקמאן זצ"ל נולד בשנת תרל"ה בערך לאביו הרה"צ רבי אשר ישעיה רובין זצ"ל מזאלקווא שיה בנו של הרה"צ רבי נפתלי צבי מראדיחוב זצ"ל בן הרה"ק רבי איציק"ל מבראד זצ"ל חתן כ"ק מרן מהר"ש זי"ע. מפאת גזירת גירוש הנתינים הזרים מפולין קיבל רבי איציק"ל תעודת תושב על שם גליקמאן וכך יכול היה להישאר שם ומני אז נשאר שם זה לשם משפחתו.
כאשר התבגר קצת כבר הכירו בו כי לגדולות הוא נוצר ויצא שמו כעילוי מופלג על אף גילו הצעיר, ולכן נסע לאלעסק שם ישב תקופה קצרה באהלה של תורה בצלו של אבי זקנו הרה"ק מאלעסק זצ"ל. כך זכה רבי איציק"ל בהיותו עלם צעיר לימים לחיבה יתירה ומיוחדת מאת אבי זקנו הרה"ק מאלעסק שהכיר בכשרונותיו הברוכים והתרשם מיראתו הקודמת לחכמתו קירבו וחיבבו עד לאחת והאציל מהודו עליו. לאחר הסתלקות זקנו מאלעסד בשנת תרמ"ד נסע לחסות בצל הרה"ר רבי שלמה מסאסוב. שם למד בחברותר עם הגאון האדיר, מי שנודע לימים כאב"ד פראביזנא רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ. רבי איצקל סיים איתו את כל הש"ס בהיותו בן עשר!
לאחר תקופה נסע בעצת דודו מרן מהר"י מבעלזא לשאוב מבאר הגאון המהרש"ם מברעזאן ןאף קיבל ממנו סמיכה בגיל 14. ולא עבר הרבה זמן עד שרבו המהרש"ם פטרו לביתו באמרו "אינך זקוק לי עוד". גםן זכה לקבל היתר הוראה בבחרותו מהגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לעמבערג. הגאון מטשעבין העיד עליו "היום קוראים 'עילוי לכל אחד, ברם הכרתי רק עילוי אחד ושמו היה דער זאלקווער עילוי"
דו"ז מרן מהר"י מבעלזא היה משתעשע עמו ביותר אל אף היותו בחור צעיר. מקומו בעת עריכת השולחנות היה ליד כסא מרן, ולפני שפתח מרן בדברות קדשו היה פונה אליו "איציק'ל לעבן ביסט דא?" ואז היה מתחיל להגיד תורה. מרן מהר"י אץ הציע את השידוך לבת הרה"ק רבי אלתר מאיר דוד ראטענבערג מוואלברום, שהיה חתן הרה"ק רבי משה מקארוב בן מרן מרן השר שלום מבעלזא. בימי אברכותו נסע פעם רבי איציקל אל הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זצ"ל ואל הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זצ"ל. מסופר כי הרה"ק מטשארטקוב הנחיל לו כבוד מלכים והציע לו להנהיג עדת חסידים אך הוא סירב ונענה שאינו מוכן לכך ואם זה יקרה מעצמו יראה אז כדת מה לעשות….
מעיר וואלברום יצא שמו למרחקים ובשנת תרס"א והוא כבן עשרים ושש הוצע לו ע"י חסידי וואלברום שבעיר סאסנוביץ לבוא ולשמש כדיין ומורה צדק בעירם, בנוסף ולצדו של הדיין הוותיק הגאון רבי אברהם מאיר גיטלער זצ"ל. למעשה למרות שנקרא רבי איציקל לשמש כדיין דמתא בלבד החליטו טובי הקהל מיד עם בואו למנותו כרב אב"ד העיר. בסאסנובצא הקים ישיבה ובית מדרש בביתו שם קבע מקום לתפילותיו ושם היה יושב ולומד רוב שעות היממה ביגיעה עצומה. רק בזמנים מיוחדים כמו בערב ראש חודש אלול וכדו' היה מתפלל בבית הכנסת העירוני. בביתו היה מוסר שיעורים לבניו ולבחורים צורבי דרבנן שבאו לשמוע את לקחו. כל ימיו לא מש מתוך אהלה של תורה ופעמים התעמק בסוגיא אחת שעות ארוכות ורצופות ללא שירגיש שום רעבון או חולשה. אף הרב מבענדין הגאון רבי צבי חנוך לווין זצ"ל בעל יכהן פאר וחתנו של הרה"ק בעל שפת אמת זצ"ל שלח את בניו לסאסנובצא לקבל תורה מפיו בהוקירו את גדלותו בתורה ואת יראתו הקודמת לחכמתו. גם תלמידי הרה"ק בעל אבני נזר מסוכאטשוב זצ"ל היו באים ללמוד אצלו מסופר כי כאשר שמע האבני נזר' מחידושיו של רבי איציקל וכאשר חזרו לפניו על השגותיו לספרו אגלי טל על ל"ט מלאכות שבת אמר לתלמידיו "לו היה בי כוח הייתי נוסע אליו בעצמי".
חותנו הרה"ק רבי אלתר מאיר דוד מוואלברום זצ"ל היה עומדבפניו בהדרת כבוד ובסוף ימיו אף הושיט לרבי איציקל קוויטל. כמובן שרבי איציק"ל ברוב ענוותנותו ברח ולא רצה לקבל נענה אליו חותנו "שמע בני כל ימי הייתי מכתת רגלי לכל צדיקי הדור נסעתי לבעלזא לצאנז לניישטאט לטריסק לטשארטקוב לשינאווא לשידלובצא ועוד עתה ברצוני לקבל אותך להיות לי לרבי ומורי". אף סיפורי מופתים נקשרו בשמו.
נפטר בשנת תר"ץ.
21.1 X 13.5 cm.
Share this lot:
פריט #117