הרקע למכתב המיוחד: אחרי פטירת הרה"ק בעל שפת אמת מגור החלו רבים מגדולי חסידי גור להסתופף בצלו והוא הי' מתרחק מהם ולא רצה להתנהג באדמורו"ת. אזי ערך ש"ב הגה"ק רבי אברהם חיים ראובן ראטענבערג אב"ד וואדיסלאב מכתב אליו למען יקרבם ועל זה השיב לו הרה"ק מפילץ את המכתב הנוכחי.
"לכ' ידידי ש"ב הרב היקר נ"י
מה שכותב כ"ת, ידע כי שמעתי ב"פ מפי זקני קה"ק ז"ל כשיש איזו נגיעה בענין זה הרבי עם הח' עם הי"ב חלות בשאול תחתית רח"ל. גם דומה לי ששמעתי עת שהי' רבי ר' אלימלך ור"ז נוסעים בעולם להרבות בע"ת פגע בם הבע"ד אמר להם אם לא יחדלו מלסבב בעולם ירבה הוא חסידים וימלא כל העולם חסידים. ע"כ כמו שמבואר ברש"י ז"ל על מצבה אף שהי' חביבה בימי אבה"ק ח"ק ז"ל ע"י שעסקו בזה אומ"ה נעשה שנואה בעיני המקום. אני דואג פן אבד חן אסיפת חסידים בעיניו ית"ש אך מצינו באמרם ז"ל שהי' להם הרגש משמים כגון שראו דזקפו בדיקלי וכדומה.
וע"ז שאין לי שום גילוי דעת משמים אני ירא פן אצטרך ליתן דין וחשבון על הוצאת אלי, כי קבלתי כמה מכתבים ממרחקים שרוצים לבא אלי ולבי יחיל מאד מאד. ע"כ כ"ז שאין לי שום נדנוד ראי' שמסכימים בשמים דעתי לדחות ומי שיתאמץ לבא לאחר כל הדחיות מה אעשה.
הרחמן יאיר עינינו ונזכה לעשות רצונו יתב"ש תמיד כתקוות ידידו ש"ב דוש"ת מברכו בחג טוב וכשר פנחס מנחס"
בסגוף המכתב מוסיף הרה"ק מפילץ כמה שורות בעניין כמוס "הייתי בטשעכנווצי עם ב"ד ועשינו שלום רק שיעזור [ה'] שיה' לעד…"
מכתבי הרה"ק השפתי צדיק מפילץ נדירים ביותר! רק מכתב יחיד הופיע במכירה פומבית.
האדמו"ר הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר יאסטמאן [תר"ט – תרפ"א], היה נכד האדמו"ר בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור וגיסו של בעל ה'שפת אמת'. בילדותו עבר לגור בבית זקינו ה'חידושי הרי"מ' בגור, יחד עם בן דודו הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע – לימים גיסו ורבו – שעבר ג"כ לגור בבית זקינו לאחר שהתייתם מאב ומאם. יחד גדלו ונתחנכו על ברכי זקינם הגדול, שאף לקחם עמו לקאצק כדי "שיזכו לראות יהודי אמיתי" (ובלשון קדשו: "לאזן זיי אנקוקן א וואהרין יוד"). ברבות הימים היו שניהם למעתיקי שמועה, המנחילים בספריהם את תורת זקנם לדורות הבאים. רבינו הוא גם זה אשר יגע והוציא לאור את ספרי זקנו שנהפכו לנכסי צאן ברזל באהלי שם.
בשנת תרכ"ד, בהיותו בן ט"ז שנה, השיאו זקנו עם נכדתו היתומה מרת הענדל לאה – בת בנו הצדיק רבי אברהם מרדכי אלטר זצ"ל (שנפטר בחיי אביו ה'חידושי הרי"מ'), ובשלהי דקייטא כשלא חש רבינו בטוב, שיגר זקנו אגרת אל הרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזימין זי"ע בו מבקשו "להתפלל עבור נכדי המופלג בתורה כ' פנחס מנחם מענדיל בן צינא פעסא אשר זה יותר משבוע חולה… הש"י ישלח לו רפואה שלימה במהרה בתוך שאר ח"י"
לאחר פטירת סבו החידושי הרי"ם בתרכ"ו, היה מחסידיו של הרה"ק רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר רבי חנוך העניך, היה לחסידו של גיסו הרה"ק רבי יהודה אריה לייב מגור-השפת אמת, אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים וענייני עסקנות שונים.
לאחר פטירת ה"שפת אמת" בה' בשבט תרס"ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר. חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. לצד זאת, האדמו"ר ה"אמרי אמת" בנו של ה"שפת אמת" לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ – כמה ימים לפני פורים חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך "שולחן" בביתו למקורביו.
כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובוויירשוב בה למדו בחורים צעירים. היה הרב הישיש בכל פולין, בשנת תרע"ב חלה מאוד, והוסיף לעצמו את השם "אלעזר" כסגולה, ומאז נקרא "פנחס מנחם אלעזר".
המונים נהרו אל הרבי מפילץ להתברך מפי קדשו, ורבות מסופר על כוחו בהמשכת רפואות וישועות. וכה העיד הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זי"ע לנכד רבינו: "בשמים מקיימים את כל אשר זקנך מבקש". רבים היו עדים לתפלותיו שהיו בתמימות נפלאה, כבן המתחטא לפני אביו, והיותן חדורות ביראת שמים טהורה, ועשו רושם במרום לפעול ישועה לכל מי שהזכיר עצמו לפניו.
לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לוויירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה. נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. ע"פ המסורת, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ.
[למעשה התגורר רוב ימיו בגור, ורק אחרי פטירת ה'שפת אמת', בשנת תרס"ה, עבר להתגורר בפילץ, ולאחמ"כ בוויערשוב וטשענסטחוב. בכל שלושת מקומות אלו גם יחד התגורר ט"ז שנים, בעוד שבגור עצמה התגורר קרוב לשלושים שנה, והוכר בפי כל כ"רבי מענדל יוסטמאן מגור". במשפחת בית גור היה מכונה "דער גרויסער מענדעלע", לחלק מהרה"ק רבי מנחם מענדל מפאביאניץ הי"ד (בן השפ"א) שהיה צעיר ממנו בהרבה, ולכן נקרא "דער קליינער מענדעלע"].
חוץ מ"שפתי צדיק" על התורה, כתב גם חיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו.
הרב הגאון והצדיק רבי אברהם חיים ראובן ראטענבערג נולד בק"ק אפטא לאביו הגאון החסיד רבי יעקב יוסף , בן הגאון רבי ישראל רב במאגנישוב וגור (אבי החדושי הרי"ם) בן להגאון ר' מרדכי דור שלישי להגאון בעל שו"ת מהר"מ ראטענבערג .כשהיה בגיל עשר שנים נפטר עליו אביו, ואחיו הרה"ק רבי פינטשא הובילוהו לגור לבית דודו הגאוה"ק חידושי הרי"ם, והוא גדלו וחנכו ביחד עם נכדיו הרה"ק בעל שפת אמת והרה"ק רבי מנדלי מפילץ, כי גם הם נשארו יתומים רח"ל והוא הי' להם לאב.
בבואו לגור בשנה הראשונה ביו"ט של ראש השנה היו אז בגור כעשרת אלפים איש. קודם התפלה שלח בעל חדושי הרי"ם את משמשו ר' בונם אסטראלענקער להביא לפניו לחדרו המיוחד את העלם אברהםלע בן אחיו. כאשר בא אליו שאלו להגיד לו איזה חידוש בלימודו. וכשסיים את החידוש שאלו דודו וממי אותו החידוש שאמרת. וענה לו ששמע את החידוש הזה מרבו. ודודו פנה אליו בזה הלשון אני חפץ לשמוע מה שחידשת בעצמך על זה ענה איני יודע אם ייטב בעיני דודי חידושי, ודודו אמר תגיד ונשמע אז הגיד לו איזה חידוש בשופר של עולה ותירץ איזה קושיא בתוס' על פי הרמב"ם וכשסיים פנה אליו דודו החדושי הרי"ם ואמר הזו התביישת לומר לפני? טוב וישר הוא. ותיכף יצא מעל פני דודו, וכאשר החל דודו להכין עצמו לתפלה שמע רבי אברהם חיים ראובן מאחורי הדלת שהגיד החידושי הרי"ם למשמשו בזה"ל: העולם אומרים שאברהםלע הוא עילוי ובאמת הוא עילו!
חתן אחיו רבי ישראל אב"ד הוראדלא, ומשם נתקבל כאב"ד וואדיסלאב. פ"א היה עם אחיו בנעשכיז אצל הרה"ק רבי יצחק והחנצל אחיו לפני הרה"ק באשר חתנו שהי' ג"כ אחיו טובל את עצמו בכל יום במקוה קר ומפחד שיזיק לבריאותו. אז פנה הרה"ק מנעשכיז להרה"ק רבי אברהם חיים בזה"ל אינני מתכוון למקוה חיובית היינו טבילת עזרא רק לטבילת רשות, כי מקוה אותיות קומה ובמטבילת מקוה מתקנים את השיעור קומה, אמנם אתה עם הלימוד גמרא שלך אתה מתקן את השיעור קומה שלך ודי לך במקום המקוה.
בין שואליו בשו"ת שלו אנו מוצאים גדולי וגאוני ישראל, ובראשם הבעל שפת אמת ובנו האמרי אמת מגור, הרה"ק מפילץ ואחיו הרה"ק רבי פינטשא, רבי מאיר דן פלאצקי, רבי יעקב מרדכי מבילגורייא ועוד. כן הי' חשוב מאד בעולם עד אשר באו לבקרו האמרי אמת, הרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ בעל השפתי צדיק ובפרט אחיו הרה"ק רבי פינטשא.
פעם אחת בש"ק לאחר התפלה בקשו המגיד מטריסק לבוא לחדרו וכבדו לקדש ביין ומזונות ובשמעו שסירב לקבל רבנות אז אמר לו המגיד ז"ל הנה אתה נבראת לשמש ברבנות והעולם צריכים לך. לגודל עמקותו בהלכה ושנאת בצע שלו נתבקש כמה פעמים לישב בדין תורה עם הגאון הק' בעל שפת אמת והגאון רבי חיים מבריסק והרה"ק רבי אברהםלע מפאריסוב. מח"ס שו"ת שפתי אברהם (תרצ"ה), אמת ליעקב חסד לאברהם (ברוקלין תשי"ז). נפ' בשנת תרע"ז.
