מכתב משפחתי ארוך וחמה עם ברכות לרוב בכתי"ק וחתימת הרה"ק רבי אהרן הלברשטאם אב"ד ביאלא-ביליץ, אשתו הרבנית דבורה (בת הגאון רבי יהושע יצחק קליגער אב"ד גריידינג), בתם הרבנית גיטל לעוורטוב (אשת הרב ישראל לעווערטוב רב בביאלא-ביליץ), בתם הרבנית חוה הלברשטאם (תרס"ה-תר"ץ), ובנם הרב משולם ישכר הלברשטאם (-נספה בשואה הי"ד).
ביאלא-ביליץ, [תרע"ה לערך].
מכתבים ממנו נדירים ביותר! ולא הופיע מעולם במכירה פומבית.
הרה"ק רבי אהרן הלברשטאם הי"ד אב"ד ביאלא-ביליץ [תרכ"ה – נרצח תש"ב] , נחשב לאחד מגדולי ההוראה בגאליציה וגדולי רבני הדור התחשבו בדעותיו ובפסקיו. בן לאביו הגה"ק רבי יוסף זאב אב"ד קשאנוב, בנו של האדמו"ר הרה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן ה'דברי חיים' מצאנז. נצר לענקי ממאורי החסידות, ביניהם: הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, רבי משה מלעלוב, 'היהודי הקדוש' מפשיסחא, ה'שר שלום' מבעלזא, ה'אוהב ישראל' מאפטא ועוד.
בן י"א היה רבי אהרן כשנסתלק סבו הקדוש בעל דברי חיים מצאנז. חביב מאד היה על סבו זה שאהב להשתעשע עמו ולבחנו בדינים והלכות. אמרו כי הסב ניבא כי בבוא הזמן ישמש ר' אהרן הקטן רב ומורה הוראה בישראל. למרות גילו הצעיר, התעניין רבי אהרן בהוראות סבו הגדול הלכה למעשה, עד שבני גילו היו קוראים לו תוך שובבות "הרב הפעוט" [על משקל "הרב הצעיר"]. מה שקלט בשחר נעוריו נחרת היטב בזכרונו, ברבות הימים כשהיה פוסק הלכה למעשה היה מזכיר את הוראת סבו בעל דברי חיים בהדגישו שהוא זוכר עדיין איך הורה סבו הלכה. מרן הדברי חיים העיד עליו לאביו שיש לו נשמת אחד מהגדולים מלפני שלש מאות שנה!
בשנת תרל"ט נשא בזו"ר את בת הרה"ק רבי אלטער מאיר דוד הלוי ראטטענבערג מואלבראם. אחרי פטירתה בדמי ימיה בשנת תרמ"א בלידת בנה האדמו"ר רבי מנחם בנימין בן-ציון הלוי הלברשטאם- ראטטענבערג, נשא בזיוו"ש את בת הגאון רבי יהושע יצחק קליגער אב"ד גריידינג.
בהיותו בן כ"ג נסמך להוראה ע"י הג"ר דוב בריש ראפאפורט מראווא. החל משנת תרמ"ט שימש רבי אהרן כרב בביאלה הסמוכה לביליץ וכיהן פאר בקהילה זו עד לחורבנה. נהג בפרישות יתירה ודרכו היתה קיצונית ביותר. נחשב כרב מדור קודם. התנהגותו הפרטית היתה כהנהגות של צדיק. היה מתפלל בהתלהבות יתירה וברעש גדול בנוסח בית צאנז, היה מאריך מאד בתפילתו ומשקיע בה את כל כוחו. בדרשותיו שנשא בבית המדרש היה חוצב להבות אש. היה מתחיל בפלפול עמוק ועובר עד מהרה לענייני השעה.
עם פרוץ המלחמה נאלץ לנוס על נפשו מעיר לעיר, עם בני משפחתו ובני קהלתו בעירום ובחוסר כל, ורק הטלית ותפילין בידו. לבו נשבר למראה הדם היהודי שנשפך על ידי הגרמנים באכזריות כמים, עד אשר השיב נשמתו ליוצרו מתוך יסורים רבים הי"ד. מספריו: מגד ארץ על הפרמ"ג על או"ח, מוצל מהאש ועוד. רבים מכתביו נאבדו בצוק העיתים.
