מכתב משפחתי ארוך ומיוחד מהאחים הקדושים הרה"ק רבי יצחק דוד בידערמאן מלעלוב והרה"ק רבי אליעזר מנחם מנדל בידערמאן מלעלוב, והגאון רבי בנימין יהודה לייב בערענשטיין לאחיינם הרה"ק רבי אלטר מאיר דוד יחיאל ראטענבערג מוואלבראם.
שני האחים הקדושים חותמים פעמיים.
[ירושלים], כנראה תרל"ט.
האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק דוד בידערמאן מלעלוב [תקע"ה-תרמ"ז], בנו של הרה"ק רבי משה'לה מלעלוב, בנו של רבי דוד'ל מלעלוב – מייסד השושלת. נקרא על שם שני סָבוֹתיו – היהודי הקדוש מפשיסחא, והרה"ק ר' דוד מלעלוב. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. בשנת תרי"א עלה עם אביו הקדוש לירושלים, בה פעל לצד אחיו הרה"ק רבי אלעזר מענדל והם נטמנו זה לצד זה במרומי הר הזיתים. על מצבתו נחקק: "פנ הרב הצדיק כ'ו מ' יצחק דוד בן הרב הקדוש מו'ה משה בהרב הקדוש מ'ר' דוד מלעלוב זיע נ'לש'מ ביום ש'ק ג' לחודש תשרי שנת ת'רמז ל'פק ת'נ'צ'ב'ה ".
אחיו האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר [משום מה נודע שמו כאלעזר, אבל פה הוא חותם פעמיים אליעזר, וגם על מצבתו נחרת אליעזר] מנחם מנדל בידערמאן מלעלוב [תקפ"ז-תרמ"ג], היה איש אלוקים קדוש, נודע כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. גדולי צדיקי החסידות כה'דברי חיים' ובעל 'תפארת שלמה' מראדומסק הפליגו בשבחו. בן הרה"ק רבי משה מלעלוב וחתן הרה"ק רבי צבי, בן החוזה מלובלין. עלה לירושלים בשנת תרי"א והיה האדמו"ר הראשון שניהל עדה בירושלים. התפרסם מאוד בתפילותיו הארוכות בכותל המערבי, אליו היה הולך כל יום. בייחוד בליל שבת קודש, אז גילה סודות נסתרים כשסביבתו נסערה מאד ועיניו ולבו למרומים.
חתנו הגאון רבי בנימין יהודה לייב בערענשטיין נולד לרבי פישל ואסתר מלכה מאומן בערת בשנת תקצ"ט. סבו היה רבי יהודה לייב, נכדו של רבי יוסף יהודה לייב שפירא מבאלטא, תלמידו של המגיד ממזריטש. אביו עלה ארצה עקב ברכתו של רבו, רבי משה צבי מסאווראן שבארץ ישראל יזכה לילדים. רבי פישל התגורר בצפת שם הקים חצר גדולה להכנסת אורחים. לאחר תקופה קצרה נולד לו בנו, שנקרא בנימין יהודה לייב, על שם אביו וחמיו רבי בנימין מפינסק. הסנדק היה רבי אברהם דב אוירבך מאבריטש. עוד בילדותו היה מתמיד ועילוי. בשנת תרי"א עלה הרה"ק רבי משה בידערמאן מלעלוב לארץ ישראל ביקר בצפת ובחן את הילדים. לאחר שבחן את בנימין הציע אותו כחתן לבת בנו הרה"ק רבי יצחק דדו. ואכן לאחר זמן קצר לקחו רבי יצחק דוד לחתן לבתו ברכה עלקא. לאחר נישואיו עבר לירושלים לגור על יד חותנו
בירושלים היה תלמידם של רבי משה יהודה לייב מקוטנא, רבי שמואל סלנט, מהרי"ל דיסקין, רבי מאיר אוירבך, רבי נחום משאדיק, רבי יעקב לייב לוי, רבי שמעון מנשה חייקין ועוד. בשנת תרמ"ו הקים יחד עם חותנו את ישיבת חיי עולם וכיהן כראש הישיבה היה פעיל בארגונו של חמיו, "בני משה", להחזקת נכדי רבי משה מלעלוב ונסע לאירופה לגייס תרומות ואכן זכה למכתבי תמיכה נלהבים מרבנים ואדמו"רים, בהם מכתבו של רבי חיים מצאנז. נפטר בשנת תרס"ה.
אחיינם הרה"ק רבי אלטר מאיר דוד יחיאל ראטענבערג מוואלברום (בן אחותם הרבנית גאלדא אסתר) נולד בשנת תר"ב לאביו הרה"ק רבי יצחק מנחם ראטענבערג מוואלברום, אחרי עשר שנות ציפיה לזרע של קיימא הודות לברכת הרה"ק רבי ישכר בער מראדושיץ. נקרא על שם סביו רבי מאיר מאפטא ורבי דוד מלעלוב. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים. נשא את בת הרה"ק רבי משה מקארוב בן הרה"ק השר שלום מבעלזא. בעת השידוך היה החתן כבן שמונה שנים בלבד.
כל ימיו כיתת רגליו אל צדיקי דורו וכולם כבדוהו מאד וחלקו לו כבוד גדול וסמכהו להנהגת עם קודש. בהיותו עוד כבר שלשים אחר פטירת אביו היה אצל מרן הדברי חיים מצאנז ונתן לו הרה"ק מצאנז קויטעל עם פ"נ סך עשרה רייניש, ומאימת רבו לא הרהיב עוז בנפשו לקרוא את שמו בפניו, אז צוה הדברי חיים שיקרא הקויטעל לנגד עיניו ואמר לו "הנני מברכך שבכח זה תהיה פועל ישועות עבור הכלל ישראל". מרן הדברי חיים אף הפליא את יחוסו שהיה נכד בעל האור לשמים מאפטא. וכן היה שכל ימיו הרבה נפלאות ראו אצלו , חשוכי בנים נפקדו ע"י ברכותיו בזש"ק וכי אלו שקבלו ברכתו נפטרו מעבודת הצבא. ועניים ואבנים נתברכו בעשירות.
וגם באו אליו חסידים שהסתופפו בצל זקנו רבי משה מלעלוב. חסידיו היו רבים ותחת הנהגתו היו פרוסים בכמה וכמה עיירות שבפולין שטיבלעך של חסידי וואלברום שחסו בצל כנפיו. הצטיין בעבודת ה' שלו, הרבה בסיגופים ובתעניות ובעיקר בטבילות במקוה גם כשהיו המים קפואים מקור. התפרסם בעצותיו הנבונות וסוחרים רבים התייעצו עמו בעניניהם, סופרו עליו גם ספורי מופת רבים. נפטר בשנת תרע"א.
22.9 cm.
Share this lot:
פריט #108