מכתב מוקדם וחשוב ביותר כולו בכתי"ק מרן רבינו עקיבא איגר אב"ד מארקיש-פרידלאנד ופזנא. המכתב ממוען לפרנסי ואלופי מדינת וועסט-פרייסין וסובב סביב דרכי הפעולה באשר לגזירת המלך יר"ה, ביחד עם אחיהם תושבי דרום-פרייסין.

ככל הנראה, מכתב ארוך ומרהיב ביופיו כזה ממרן רעק"א לא הופיע מעולם במכירה פומבית!

[מארקיש-פרידלאנד], יום ג, כו תמוז, תקנ"ח.

"שלום … לכבוד ידידיי אלופים ידידים קצונים שי' יראי ד' וחושבי שמו תושבי מדינת וועסט פרייסין ד' עליהם יחיו.

כמעט רגע הגיעני דברים מאהבי עמיתי הרב הגאון דק"ק ווילעהן נ"י, וביקש ממני לבא אחריו ולמלא דבריו אשר העריך מול הדרת כבודכם מגלה עפה וארוכה בזירוז אחר זירוז לבל תרפו ידכם ולבל תעלימו עיניכם מאשר החולטתם לעשות לשקוד בטובת הכללי. ואם אחר אשר תשמעו מפי מגידי אמת מאנשי ק"ק ליסא או פויזנא את אשר נתחסדו מאדונינו המלך יר"ה, אזי בודאי לא נכון להיות מחשבם בדבר זה מלצעוק אל המלך יר"ה אולי יחנן ד' אותנו ויטה לב המלך והשרים עליהם לטובה והיינו לעם אחד עם אחיהם תושבי ד"פ יחיו. גם הרב הגאון נ"י

הנ"ל נתן דעתו ועצתו הטובה שהדרך המובחר לבחור לזה ה"ה החכם התו' מו"ה שלמה לובזענץ נ"י אשר חונהו ד' בשפת חלקות לשון מדברת גדולות לאזני השרים ולכלכל דבריו במשפט במועצות ודעת ובפרט כי לבד זה צריך בילוי הזמן לישב ימים אחדים בברלין כמשלש חדשים ויותר, ומי יוכל להמציא נפשו לזה זולת מוהר"ש נ"י הנ"ל.

מבשרי אחזה כי בלתי אפשרי לי להרחיק יותר מביתי מן ב' או ג' שבועות מכמה טעמי' הכמוסי' עמדי, וכמובן מסתמא כמוני גם ליתר אנשים יזדמנו כמה מניעות לזה. לזה אתם הידידים הבו לכם עצה לשם שמים והתחכמו איך יוגבה הכסף יחד ותראו להתמנות איש מהימן בברלין אשר על פיו יהי' לכסף מוציא לכל ההצטרכות בענין זה והתכליות.

ההתפעלות וההשתדלות יהי ע"י מוהר"ש נ"י הנ"ל, בפרט אם יתרצו הנבחרי' שקורי' דיפעדירטע ליסע לברלין להיות ההתחלה על ידכם במליצות אצל מגידי העיר מקורביי בחצר המלך, אזי אחי כי ישובו לביתכם ולשלום יהי' גמר הפעולה ע"י מוהר"ש נ"י הנ"ל אשר ישב שמה עד אם כלה מלאכתו לטוב'. איני אומר חלילה קבלו דעתי וגם אינו כמתייעץ ואך לעורר את כבודכם והטוב בעיניכם עשו וד' יתקרב בעצה טובה.

הכ"ד ידידכם א"כ דשת"ה

עקיבא במוהר"ם גינז ז"ל"

מעבר לדף כתב רבינו את הכתובת "לכבוד אלופים ראשים קצינים תושבי ק"ק דמדינת וועסט פרייסין יצ"ו"

מרן הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהיתה מרכז התורה באותה תקופה.

בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר
מארקיש-פרידלאנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. ההשקעה בתלמידיו, היתה חשובה אצלו יותר מאשר כתיבת חידושי-תורה והשבת תשובות לאלפי השאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. הנהיג ברמה את קהילות מחוז פוזנא והאזור (צפון פולין ומדינת פרוסיה) ולחם בתוקף רב ובהצלחה ברפורמים ומחריבי הדת. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור (היה נוהג לבקר כל חולה וחולה בקהילות בהם שימש כרב, ולעת זקנתו מינה אנשים מיוחדים שיעשו זאת במקומו, כשהוא מבקש שיעבירו אליו את שמות החולים לתפילה עבורם).

מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, הגאון רבי שלמה אייגר (תקמ"ו-תרי"ב) – מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזנא, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; הגאון רבי אברהם אייגר מהעיר ראוויטש, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" – אמר אברהם בן הרב המחבר), וחתנו הגדול מרן הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא בזיווג-שני את בת רע"א [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].

רבינו עקיבא אייגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים – מתורתו של רבינו עקיבא אייגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים…".

מחיבוריו: ספר "תשובות רבי עקיבא אייגר" נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר "דרוש וחידוש" מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשו"ע ו"תוספות רעק"א" למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת"י נדפסים עד היום (כמו הספרים: "קושיות עצומות", "כתב וחותם", "מכתבי רבי עקיבא אייגר" ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות, חלקן במהדורות מוערות ומורחבות, עם הוספת ליקוטים ממקומות אחרים מדברי תורתו ה"עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".

ראה גם לוט 76.

22.5 x 18.7 Cm.

Share this lot:

פריט #102

מכתב מוקדם ומרהיב כולו בכתי"ק וחתימת מרן גאון הגאונים רבי עקיבא איגר. תקנ"ח.

מחיר פתיחה: $30,000

מע"מ: על מלוא המחיר והעמלה

Offcanvas right