תשובה בשאלת עגונה, אשר שני הגאונים מסכימים להתירה אבל מטעמים אחרים כדרכה של תורה.
בין הדברים הוא מצטדק לרבי שמואל "ומה שמעל' קרא תגר על שלא ראיתי בס' רבינו הגדול נו"ב אביו זצוק"ל, אל יחשידני בזה כלום. כי יודע כל מי שרגיל אצלי שתמיד מכבדו הייתי ס' הזה לשעבר ומשתעשע בהם, וגם עכשיו, ואדרבא אפשר שידוע למעל' שרגיל הייתי לישא וליתן עמו זצ"ל בכמה עניינים לפני מעל' וגם שלא בפניו.
והייתי מבטל דעתי מפני דעתו זצ"ל. רק בעבור שספרו הגדול, גדול בכמות ורב הערך, ואני מסובך בטרדות מאוד, וכמה פעמים הצרכתי להפסיק בין הפרקים מפני הכבוד ושער עניינים. גם בספרי הראשונים לא יכולתי לעיין כראוי, ע"כ לא יחשב עלי מחשבת פיגול, ואף כי ב"ה לא נפל אנכי, והתורה מונחת בקרן זוית.
וכל העוסק בה לש"ש ולא להתפאר מסייעין לו בסעייתא דשמיא"
2 עמודים בכתי"ק עם הגהותיו בצד. בלי חתימה.
נדפס בקובץ כרם שלמה קונטרס קב (כסלו תשמ"ח) מכתי"ק זה.
הגאון רבי מיכאל בכרך נולד לאביו רבי שמואל זנוויל, מצאצאי ה'חוות יאיר', בשנת ת"צ. נודע כתלמיד חכם ופוסק עצום, מצעירותו כבר הורה בפראג, וברבות הימים התמנה לחבר הבי"ד הגדול בצוותא עם הנוב"י ורבי יעקב גינצבורג. על פסקים והסכמות רבות חתומים שלושה אלו כב"ד הגדול בעיר. לאחר פטירת הנוב"י, בשנת תקנ"ג כיהן כראב"ד הגאון רבי זלמן עמריך, אך בדרך כלל מולא מקומו ע"י רבי מיכאל. ולאחר פטירת רבי זלמן ב-תקנ"ד, נבחר רבי מיכאל לראב"ד, ומילא בתפקיד רם זה עד לפטירתו בשנת תקס"א.
הנודע ביהודה העריצו עד מאוד עד כדי שבתחילת ספר צל”ח למסכת ביצה מופיע קטע מתורת רבי מיכאל, שעליו כותב ר’ שמואל לנדאו, בנו של הנוב”י לאחר פטירת אביו: “היות ויודע אני כמה היו חביבים דבריו של הגאון רבי מיכאל בכרך אצל אבא זצ”ל, לכן מדפיס אני דברים אלו בראש הספר”. התפרסם במומחיותו בדיני עגונות. תורתו על השולחן ערוך אבן העזר נדפסה אחר פטירתו בספר ערוגות הבושם.
הגאון המפורסם רבי שמואל הלוי (סג"ל) לאנדא (תק"י בערך-תקצ"ה. לפי דעה אחרת נפטר בתשרי תקצ"ח), מגדולי דורו המפורסמים. בנו וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובות ודרושים ממנו נדפסו בספרי אביו ה"נודע ביהודה" ועוד, ובספרו "שיבת ציון". כיהן כדיין בפראג עוד בחיי אביו ה"נודע ביהודה" ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר.
21 X 17.7 Cm.
Share this lot:
פריט #101