סידור תורה אור, תפילות לכל ימות השנה, שבת ומועדים, על פי נוסח האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעריכת רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, מוגה ומתוקן על ידי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.
ברוקלין, ניו-יורק, תש"א [1941].
מהדורה חשובה, ולפי הידוע האדמו"ר הריי"ץ נתן סידור ממהדורה זו לרבי, ובה התפלל מידי יום.
הסידור שלפנינו הוגה וסודר לדפוס על ידי הרבי מליובאוויטש. כשהגיע הרבי בכ"ח סיון תש"א, מצרפת לארה"ב, ביקש ממנו חמיו האדמו"ר הריי"ץ להגיה, לתקן ולסדר לדפוס את הסידור "תורה אור" (נדפס לראשונה בתרמ"ז). במשך החודשים אב-אלול תש"א, היה הרבי עסוק בהגהתו והתקנתו לדפוס של הסידור שלפנינו. הסידור יצא מבית הדפוס ימים ספורים לפני ראש השנה של שנת תש"ב.
[4], ה-רלג; [1], לז, לט-מא דף.
21.2 ס"מ.
סידור "תורה אור"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב וקאפוסט. מאז פטירת האדמו"ר הזקן ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדוייק של התפלות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את נוסח "סידור הרב" עם נוסחאות של סידורים אחרים שהיו נפוצים. בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט , אב"ד ניקולייב (סבו של הרבי מליובאוויטש, מצד אמו), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי האדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור". אל הסידור צירף את חיבורו "שערי תפלה", ובו מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן.
אך מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח להשיג הרב לאוואט מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. לאור זאת התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט. אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדה"ז, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור". מהדורה שלישית זו ראתה אור רק לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"ן), בווילנא תרנ"ו, כשאליה נספח ספרו הגדול "שער הכולל" (על כל זה ראה בהרחבה בקובץ "בית אהרן וישראל", קפו, עמ' קלו-קלז).
מהדורת תש"א:
מהדורת תש"א, שבבסיסה היא מהדורת צילום של אחת ממהדורות הרב לאוואט, נערכה על ידי הרבי, על פי הוראותיו והכרעותיו של חמיו האדמו"ר הריי"ץ. כל ספק שהיה לרבי, בעיקר בענייני ניקוד, הוכרע על פי הוראת חמיו. במהדורה זו התווספו כמה הוספות ונעשו כמה שינויים (על כל אלו מסופר באריכות ובפרוטרוט בקונטרס "הגהות לסדור רבנו הזקן", ברוקלין תשס"ז, מאת רבי שלום דובער לוין). כחודש לאחר צאת הסידור מהדפוס, כתב האדמו"ר הריי"ץ מכתב כללי לחסידי חב"ד, ובו מבקש מהם: "להתפלל בסידור זה, ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה".
ממהדורה זו נדפסו אלפיים עותקים בלבד (הגהות לסדור רבנו הזקן, ברוקלין תשס"ז, עמ' לו).
הסידור של הרבי:
מיום צאת מהדורת הסידור שלפנינו מהדפוס, לא מש סידור זה מידיו של הרבי עד ליומו האחרון. כל תפילה, כל ברכת המזון וברכה אחרונה, וברכות נישואין בחופה, כל אלו נאמרו ממהדורת הסידור שלפנינו. "כ"ק אדמו"ר היה מחזיק בו תמיד וכמעט לא מש מידו. עמו היה צועד אל תוך בית הכנסת ובית המדרש, נכנס אל ההתוועדות, יוצא לקידוש לבנה, לברכת החמה, לסוכה ולתשליך, ובו נשא תפלה או אמר ברכה. במשך כל שנות נשיאותו השתמש כ"ק אדמו"ר באותו סידור ולא החליפו… כידוע הכנת הסידור לדפוס היה הפרויקט הראשון בו עסק כ"ק אדמו"ר מיד עם הגעתו לארה"ב… בו התפלל במשך כל ימי חייו מאותו רגע, ללא הפסקה" (מתוך המבוא לסידור הרב, הוצאת חזק, תשע"ה, עמ' 11-12, הע' 14).
בסופו כרוך סידור תורה אור ושערי תפלה חלק שני.
49 דף. נייר יבש וקרעים.
