1. מכתב בקשות קבלות על כסף שלח לירושלים. להרב הגון רבי משה נחמיה כהנוב.
ביאלא, תרמ"ו.
עמוד אחד עם חתימה.
2. מכתב משנת תרמ"ו בבקשה להחזור לו הלוואתו שלוה לשד"ר מירושלים.
שני עמודים בלי חתימה.
3. תשובה קצרה בעייני חליצה. בלי חתימה.
4. מכתב ארוך אודות גביית עדות בכתב יד וחתימת הגאון הנודע, מגדולי גאוני ליטא – רבי אהרן שאול זעליג הכהן גוריון-מאירוב – דענענבורג-דווינסק, תר"ל.
מכתב מעשה בית דין, עדות על גירושין.
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ”ב-תרע”ג) בנו של הגאון הנודע הנצי”ב מוואלאזין היה גאון אדיר השולט בכל מכמני התורה. היה מגדולי הרבנים ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. שימש במשרות רבניות חשובות ברוסיא כמו מוסקבה, קוברין, וואלאזין ויליסבטגרד. בוואלאזין גם כיהן כראש הישיבה יחד עם אביו לפני שנסגרה הישיבה בידי השלטון הרוסי.
בתקופתו ברבנות מוסקבה גייס כספים רבים עבור ישיבת וולוז'ין, ובעזרתו הוקם בניין אבן מפואר שהרחיב את גודלה של הישיבה במקום בניין עץ שקדם לו. עם עלותו של אלכסנדר השלישי על כיסא המלוכה, החלו פרעות, גזרות וגירושים על יהודי רוסיה. בשנת תרמ"ב , יצאה הוראה לגרש את יהודי מוסקבה, הודיעו לר' חיים כי גם הוא לא יחונן ולא יוכל להישאר בעיר.
באותה העת נפטרה זוגתו רבקה. כשנה לאחר פטירת אשתו, עזב ר' חיים את קהילת מוסקבה ועבר לעיר ביאלא פודולסק, שהייתה עיר בעלת אופי חסידי מובהק. בביאלא פודולסק נישא בשנית למרת טילא – בת הגביר ר' יצחק אייזיק שחור ממיר. לר' יצחק שהיה חסיד קוצק וגור, תלמיד חכם ועשיר (בנו, ר' נח שחור, היה חותנו של האדמו"ר מגור – ר' אברהם מרדכי אלתר בעל אמרי אמת). בביאלה לא הסכים ר' חיים לקבל את משרת הרבנות, אף שהוצעו לו. בתקופה זו כתב חידושי תורה רבים ושאלות ותשובות בהלכה. והתקרב לרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, והתכתב עמו רבות. חמש שנים ישב בביאלא, עד שנת תרמ"ט שבה נפטרה אשתו השנייה. אז עזב את ביאלא ועבר לוולוז'ין אל אביו הנצי"ב, שקרא לעזור בהנהלת הישיבה ובנשיאת העול הכספי.
בשנת תרס”ו עזב את רוסיא ועלה לירושלים ששם נתמנה כרב ראשי משני למקהלות האשכנזים שם ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. לאחר פטירת הרב שמואל סאלאנט בשנת תרס”ט נשאר הוא במשרה זו בלבדו והתמסר במסירות לכל צרכיה המרובים. יחד עם זה עמד בראש הרבה ממוסדות החסד שבעיר והודות להתמסרותו בשבילן, היה ר’ חיים נערץ על כל החוגים השונים שבה.
הגאון הנודע בדורו, מגדולי גאוני ליטא – רבי אהרן שאול זעליג הכהן גוריון-מאירוב (תקע"ג-תרל"ט), בן הגאון רבי מאיר שלום הכהן גוריון תלמיד רבי חיים מוולוז'ין ואב"ד קַרֵלִיץ. מנערותו נודע כ"עילוי" וגאון. בגיל 4 [!] כבר החל ללמוד גמרא, ובגיל 18 כבר נתמנה לראש ישיבה במינסק, תפקיד בו כיהן במשך כ"ד שנים. אח"כ כיהן כאב"ד בריינסק ופרוז'ין [על שמה נודע בעולם התורה, בשם "הפרוז'ינער"]. משנת תר"כ בערך, כיהן כאב"ד דננבורג-דווינסק (על מקום הגאון הנודע רבי ליב זאלקינד בטלן).
התכתב בהלכה עם הגאון רבי יצחק אלחנן ועם עוד מגאוני ליטא, ותשובותיו נדפסו בספריהם (ראה שו"ת באר יצחק, יו"ד, סימן כ"ו-כ"ח; שו"ת ראשי בשמים, לאחיו רבי משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקסט; שו"ת באר משה לתלמידו הגאון רבי משה דנישיבסקי; שו"ת משכן בצלאל, לרבי יהושע בצלאל אב"ד מאלטש; ועוד). חלק מתשובותיו נדפסו בספרי "תשובות לשואל" (קובנה-וילנא, תרפ"ח-תרפ"ט) ושרידי חידושיו נדפסו בספר "מגן שאול" (ירושלים, תשי"ד).
ראה גם לוט
Various sizes & conditions.
Share this lot:
פריט #60