1. מכתב מהגאון רבי נפתלי הירש אויב רבה של מינכן אל הרב חיים שווארץ אב"ד הירבן.
מינכען, תרי"ד או תרי"ט. נכתב ברובו ביידיש-דייטש.
הגאון רבי נפתלי הירש אויב – (נפטר בתרל"ה). אב"ד מינכן מבוגרי ישיבת פיורדא ונאמני דרכה, תלמידו המובהק של הרב אברהם בנימין זאב (וולף) המבורג ראש ישיבת פיורדא, מבכירי רבני אשכנז, ובעל שו"ת 'שער הזקנים'. המשיך בדרך רבני אשכנז האורתודוקסים דאז אשר נלחמו ברוח הרפורמה שנשבה בשנים אלו במדינות אשכנז, מצאנו כי מאת הגאון הנ"ל נדפסה דרשה לרגל חנוכת בית הכנסת הגדול במינכן בערב פסח שנת תקפ"ו, דרשה זו כתובה כולה בגרמנית. בעל ה'נחל אשכול' רבי צבי בנימין אויערבך הגדיר בשנת תרכ"ו את ההבדל בין הדרשות הגרמניות שהנהיגו הרפורמטורים בדורו של ה'שער הזקנים' לבין דרשותיהם התורניות של רבני גרמניה בדורם של תלמידיו, וכך הוא ביאר כי הרפורמטורים בשימושם בשפה הגרמנית רצו אז לפרוץ באמצעות הדרשה הגרמנית את סגנון התפילה היהודי כולו להביא להנהגת השפה הגרמנית כשפת התפילה והשירה בליווי עוגב הדרשות שניתנו אז היו ריקות מכל תוכן יהודי תורתי ולקוחים בחלקם מסגנון תוכן ההטפות הנוצריות לעומת זאת בדרשות הגרמניות של הרבנים החרדים בזמננו לא נמצא אפילו פגם קל שבקלים.
המקבל, הגאון רבי חיים שווארץ אב"ד הירבן, הוסמך להוראה בשנת תקפ"ז על ידי רבי הלל זונטהיים אב"ד אשפנבורג. תמך רבות באחיו הצעיר רבי יוסף שווארץ, מבחינות רבות: החזקת משפחתו בירושלים, הדפסת הספרים בירושלים, הפצתם בחו"ל, סיוע בהוצאת הספר 'תבואות הארץ' בתרגום לגרמנית (על הספר במהדורתו הגרמנית קיבל המחבר מדליה מקיסר גרמניה), פרסום מודעות עבורו ועוד. חתום על מודעות כנגד קלקולי הרפורמים. מחבר ספר 'אורח חיים' ב' חלקים. בנו הוא רבי ישראל שוורץ אב"ד קעלן.
2. מכתב הרב מרדכי עמרם הירש אב"ד פראג להרב יששכר בערנשטיין אב"ד האג.
פראג, תרמ"ד.
2 עמ'. 22.5 ס"מ.
הגאון רבי מרדכי עמרם הירש (תקצ"ג-תרס"ט, אוצר הרבנים 14232), מגדולי רבני דורו, ואחד מן האישים הבולטים בין מנהיגי היהדות בהונגריה, מורביה וגרמניה. נולד בטיסא-בו (Tiszabő) שבהונגריה, תלמיד מרן הכתב סופר וכבר מגיל 23 החל לכהן ברבנות בערים שונות בהונגריה: קארצאג, טיסא-בו ובודאפעסט.
היה מגדולי הרבנים החרדים שתמכו בקהילות ה"סטטוס-קוו". בשנת תר"מ נקרא לכהן ברבנות העיר פראג, ובשנת תרמ"ט עבר לכהן ברבנות המבורג, בה כיהן כעשרים שנה. רבו וחותנו של רבי חנוך הכהן עהרנטרוי אב"ד מינכן (תרי"ד-תרפ"ז, אוצר הרבנים 6626).
3. מכתב הרב מרדכי עמרם הירש הנ"ל. פראג, תרכ"ב.
2 עמודים בלי חתימה.
4. גלויה מרבי אברהם משה פראפפער מקראקא להרב אב"ד קאססעל. תרמ"ה.
5. מכתב מרבי נחום צבי הירש בהגאון אברהם שמואל זצללה"ה דיסקין- גולדשטיין.
ווין, תרנ"ז.
רבי נחום צבי דיסקין נולד לאביו רבי אברהם שמואל אב"ד ווילקוויסק, אחיו הצעיר של השרף מבריסק רבינו משה יהושע יהודה ליב דיסקין. כתב לעתים במכתבי העתים, תחת שם העט "נח"ץ".
6. שו"ת מרבי משה ליב בלאך מנהל ביה"מ לרבנים בבודאפעסט להרב דר. שמואל קאהן רב בודאפעסט.
בודאפעסט, תר"ס.
תשובה בעניין פינוי מת מקברו.
הרב משה אריה לייב בלוך (תקע"ה-תרס"ט) רב הונגרי-יהודי, מנהלו הראשון של בית המדרש לרבנים בבודפשט, חוקר התלמוד וספרות המדרש.
בנערותו למד בלוך תורה מפי רבה המחוזי של פלזן, הרב פיליפ קוהנר תלמידו של הנודע ביהודה) ואחר כך אצל דודו, הרב בנימין וולף לעוו, מחבר הספר 'שערי תורה'. בלוך מרבה לצטט את דודו בחיבוריו. בשנת תר"א נתמנה לרב בוואטיץ. בתרי"ב עקר לקהילת הז'מאנוב מייסטץ בבוהמיה ושימש שם ברבנות, ומשם עקר לעיירה ליפניק על הבצ'ווה במוראביה. בשנת תרל"ז נתמנה למנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט. בבית המדרש בבודפשט היה בין המורים המרכזיים, יחד עם דוד קאופמן ובנימין זאב בכר, ושלושתם שימשו כוועדת הסמיכה לרבנות של בית המדרש. בלוך לימד שם תלמוד והלכה.
7. שו"ת בהלכה מהרב משה קליג אב"ד הרבשוב להגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טעננבוים אב"ד לאמזא.
הרבשוב, תרס"ח.
2 עמודים. 35.5 ס"מ. קרעים בשוליים.
כיובל שנים משנת תרכ"ד לערך כיהן הגאון רבי משה קליג זצ"ל כדומ"ץ ואחרי כן כראב"ד בעיר הרובישוב שבפולין. הוא התפרסם כגאון אדיר וגדולי הדור בהסכמתם לספרים שהוציא לאור הפליגו בשבחיו, ביניהם הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל בעל בית יצחק ואב"ד לעמבערג שכותב "וראיתי שהוא מפלפל בדברי הפוסקים בשכל ישר וצח ודבריו נכונים וישרים למוצאי דעת וראויים הדברים להוציאם לאור להגדיל תורה ולהאדירה". הגאון רבי דוב בעריש רפפורט זצ"ל בעל דרך המלך ואב"ד ראווע רוסקא "וגם אנוכי פלפלתי עמו בגמרא פתו"ס פירוש תוספות וראיתי כי ידיו רב לו לסלסל ולפלפל ולעשות מטעמים כאשר אהבתי". הגאון רבי חיים סאלאווייציק זצ"ל אב"ד בריסק "ודברנו יחד בד"ת וראיתי כי גדול האיש בתורה ויראה גם ספרו ממולא בכל טוב ויקר וסגולה אשר הרחיב הרבה בחריפות ובקיאות בגמרא ופוסקים בפלפול וסברא".
בהקדמתו לספרו הראשון שהוציא לאור ספר הלכה למשה שנדפס בעיר ווארשא בשנת תרנ"ט הוא כותב שטרם החליט בדעתו לפרסם ספרו בדפוס התייעץ תחלה עם גדולי הדור וכולם הסכימו עמו שידפיס חידושי תורתו, ולמרות זאת עדיין לא נחה דעתו בזה עד שהתייעץ עם כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע שהסכים אף הוא עמו שידפיסם, ואז הרהיב עוז בנפשו לגשת אל מלאכת הקודש .ואכן בשער הספר מתנוססות לא פחות משתים עשרה הסכמות מגדולי הרבנים בדורו.
הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טעננבוים [תר"ז-תר"ע], רבה של לאמזא, ראש ישיבה ומרביץ תורה גדול. נודע כאחד מגדולי המשיבים בדור האחרון. העולם היהודי הכיר בו כפוסק בר סמכא. רבני פולין לא ידעו כתובת אחרת להפניית שאלותיהם מאשר רבה של לומז'ה. משנה לשנה גדל מספר הפונים אליו. לא רק בפולין שימש רבי מלכיאל כסמכות הלכית ראשונה במעלה, הוא נתבקש להשמיע דעת תורה בפני יושבי על מדין בכל הפזורה היהודית, מכל רחבי תבל. מרוסיה, ליטא, אירופה ואמריקה הריצו אליו רבנים את ספיקותיהם בהלכה. גם עם גדולי הדור כהנצי"ב מוולוזין, רבי חיים סולובייציק מבריסק, רבי יצחק ירוחם דיסקין מירושלים, האדמורי"ם מראדזימין ומסוקולוב וחכמי הספרדים, עמד בקשר מכתבים הדוק ומו"מ של הלכה.
שלושים שנה שימש כעמוד ההוראה בגולת אריאל ולמוצא פיו ייחלו רבים בשלהי אדר תר"ע נסע להשתתף בועידת הרבנים בפטרבורג. לצד גאוני הדור כרבי חיים סולובייציק מבריסק רבי דוד פרידמן מקרלין רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק האדמו"ר רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מסוקולוב ועוד. ולעמדתו יוחסה חשיבות מיוחדת. בדרכו חזרה ללומז"ה תוך כדי נסיעה ברכבת השיב את נשמתו לבוראו ביום ה' ניסן תר"ע כשלידו יושב האדמו"ר מסוקולוב והוא בן ששים ושלש בלבד.
על ידיעותיו בחכמת הקבלה מספר הגרי"א הרצוג זצ"ל בזכרונותיו: "הרב הגאון ר' מלכיאל צבי הלוי טננבוים זצ"ל בעל שו"ת דברי מלכיאל, המקובל כאחד הפוסקים של הדור שלפנינו. אבא מורי ז"ל היה מביא אותי אליו כפעם בפעם שיתהה על קנקני, נוסף על גאוניותו בהלכה היה גם רבי מלכיאל בקי בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא ועל פניו המאירים הגאוניים היתה נסוכה יראת שמים עילאה שהיתה שופעת שפע של קדושה מסביביו". (ראה: הקדמת 'דברי מלכיאל' הוצאת מוסד הרב קוק).
8. אישור לגט מהרב אברהם דוב קריסהאבער אב"ד ערדשעבעטפאלווא. תרע"ח.
9. גלויה מהרב מנחם צבי דייטש אב"ד ואמאש מיקלא (ואמושמיקולא) הי"ד.
פגום בחלק העליון.
Share this lot: