חיבור מקיף בכתב יד המחבר על שולחן ערוך, הלכות שחיטה [מסימן א' עד סוף סימן כ"ח], הפנים כדוגמת השו"ע עם הרבה יותר הרחבה, עם שני פירושים – בית יעקב ואוהל יעקב, עם שו”ת בסוף. נכתב בעיר סדיגורא. עם הסכמות חשובות.
תרל"ט-תרנ"ו.
העתקות הסכמות הרבנים, רבי אורי אב"ד פאדילאייע (תרמ"ד); רבי שלום גאבעל אב"ד ברעזיב (תרמ"ט) ; רבי אלטיר מרדכי יעקב אב"ד בעלז בבעסעראביע (תרמ"ג); רבי אברהם מענדיל שטיינבערג אב"ד סניאטין (תרמ"ד)
בספר כלולים בין היתר תשובות ופסקים מגדולי דורו. מן הענין לצטט קטע בשם רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא בנו של ר"י מרוזין זצ"ל ראיתי להעתיק בכאן המרדכי פ"ק דחולין ע"ש שכתב בשם שחיטת ארץ ישראל וז"ל כתב רבינו ברוך ראיתי כתוב כהלכות שחיטה שהביא ר' אלדד הדני בן מחלי הבא מעשרת השבטים ואם ישחוט בלא ברכה סגול הוא ואם ישחוט ערום פיגול ואם שחט ולא היה עליו סודר פגול ואם לא הורחץ משכבת זרע ושכח ושחט פגול עכ"ל וסיים וחומרא בעלמא הוא ולא נהיגע כוותיה. ושמעתי דבר ברור בשם כבוד קה"ק אדמו"ר שליט"א שאמר בפה קדשו על ההלכות אלו בשם ר' אלדד הדני דלא ישחוט השוחט בלא כובע העליון שעל ראשו וזה הוא משום קלות ראש והוכיח דסודר הוא כובע העליון כי כן הוא בגמרא בכמה דוכתי הלשון דלא פריס סודריה על רישיה משמע דסודר הוא כובע העלית' לכד הכובע התחתון יארמיקע כי הכובע התחתון הוא משום גילוי הראש דאסור והכובע העליון הוא משום הכון וזה כוונת השחיטות אלו דלא ישחוט כלא כובע וכן אם לא הורחץ משכבת זרע ושכח ושחט זה הכוונה על השוחט בלא טפילה אם צריך טבילה כמ"ש הכתוב ורחץ בשרו במים דזה הוא טבילה וכן הקדמוני' כינו לטבילה רחיצה. ועוד דא"א לומר סתם רחיצה דהא בלא רחיצה אסור לברך שום ברכה וברכתו תועבה והוי יותר גרע מאלו לא בירך. וכבר כתב ואם ישחוט בלא ברכה פיגול הוא אלא הכוונה דאף שהורחץ מקודם מש"ז רק שלא טבל כמ"ש לעיל ואמר לענין השו"ב היושבים בכפרים ואין להם מקום לטבול בעת הצורך כי מדרכי החסידות אין לאכול משחיטה זו. והנה אף כי המרדכי סיים וחומרא בעלמא הוא' אבל אחרי שמעתי דברי קדשו יש ליזהר בזה מאוד מאוד כי תורת אמת הוא ודפחח'.
בדף רעט "העתקה משו"ת הרב בעל התניא כ"י ממש". (שונה מעט מזה שהתפרסם בשאלות ותשובות בעל התניא, עמ’ רפ”ט ב’).
בין הדברים בעניין גילוח השערות קודם השחיטה הוא מעתיק תשובות הגון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן "והנה שלחתי אחרי השוחטים מומחי' דפה דקהלתנו והעידו בשם הרב המנוח מ' ישראל ליב שו"ב דפ"ק שהעיד שהרב הצדיק המנוח מו"ה אבד"ק ראפשיטץ ז"ל נסע כמה פעמים במכוון לכאן לאשר השו"ב מ' מפילעוו ממדינת פולין מחסידי קאצק רצה לעשות תקנה שיגלח השערות והרב הנ"ל צווח ככרוכיא ובא לשאול את פי רבינו הגדול דו"ז הרב בעל ישועות יעקב זצ"ל והוא כתכ לפילעוו שלא יעשה זאת עד שיעמוד אומן מומחה לבדוק כל בהמה ובהמה. וכן העידו לי בשם הרב הגאון הצדיק מאפטא זצ"ל שבעת היותו על החתונה בק"ק אוסטילע שם היה ר' בנימין שו"ב מסקאהל שרצה לקבל חתימות על זה וגער בו הרב הנ"ל שאסור לעשות כן ועל כן חלילה וחלילה לעשות כן ויחזור בו מתקנתו ואס לא יחזור בו אראה לכתוב להרב הצדיק דק סאדאגארא שיפקיד עליו שלא יעשה כן כי הוא איסור גמור ואקוה שישמע לדברי"
עוד בענין הנ"ל "שלום להרב המופלג וכו מהר"ר יחיאל מיכל טויבש דומ"צ דק"ק סאדאגארא יצ"ו והנה מדי דברי זכור אזכור אשר כתבחי לר' ישראל שו"ב שאל יגלח השערוח קולם שחיטה וע"כ יסלח מעלתו לראות מה שכתבתי ואם ישמע השו"ב לקולו מה טוב ואם לאו יגלה מעלתו להה"צ משם כי הצדיק הקדוש מאפטא זלה"ה והצדיק מראפשטמץ אסרו וכן כתב דו"ז הגאון ז"ל בעל ישועות יעקב כאשר כתבתי שם"
קטע זה שנשלח לרבי ישראל שו"ב בסאדיגער, חותנו של מחבר הכת"י רבי יעקב לעווין הודפס בספר הזכרון לבעל מנחת יצחק ומשם לשו"ת שואל ומשיב חמישאה סימן ה-ו.
הגאון רבי יעקב לוין זצ"ל שו"ב בסאדיגורא מחבר ספרי חותם קודש על הלכות מילה (קראקא תרנ"ב) עין רואה על הלכות טריפות הריאה (טשערנאוויטץ תר"נ) חוקת הזבח דיני שחיטה בקצרה (טשערנאוויטץ תרמ"ה, קראקא תרנ"ו) יפה לבדיקה (טשערנאוויטץ תרמ"ג, קראקא תרנ"ו).
בקובץ צפונות י"ב עמ' ל"ה נדפסה תשובה מתוך כתב יד זה ושם ישנה סקירה על כתב היד.
287 דף. 33 ס”מ. מצב כללי מצוין. חסרים כפי הנראה מספר דפים מההקדמה ומההסכמות ובסוף הספר. כמה עמודים קרועים הפוגעים בטקסט. כריכת חצי עור מודרנית.
כתב יד הלכתי נדיר ביותר שברובו לא יצא לאור מעולם!
Share this lot:
פריט #235