"חדשות אני מגיד. אחרי התקוה והתוחלת אירע לנו… אשר לא נשמע כמוהו בארבע כנפות הארץ והיה לנו לחרפה בגויים ומנוד ראש בלאומים. אשר בהיות כמוהר"ר הרב הכולל בישראל להלל מו' אלעזר חיים נר"ו יושב שקט ושאנן בביתו. והנה השמועה באה כי יבוא משנה לבן מלך עבדוולה יר"ה ביום ד בחודש תמוז תרכ"ו. ונתקבצו כמה מזקיני ועני העדה מק"ק המדאן יע"א לצאת לקראת משנה לחוץ לעיר כמנהג פרס לצאת לקראת השר והבן שלו או משנה או …צריכים היאודים לצאת החוצה לקבל פניו.
והרב הכולל מו' אלעזר הנז' נר"ו יצא עם הקהל כדרך כל מנהיגי ופרנסי הקהל אשר בכל עיר ועיר לצאת ולבוא לפני עדת ישראל הכשרים. והלכו לקראת המשנה הנז' להקביל פניו, והיה בחזרתם בבואם העירה בהגיעם בשוק א' הנקרא מדרסה שהוא בית המדרש שלהם עמד גוי אחד שהוא חנווני המוכר לחם, וגם נלוו עמו כמה טבחי גויים ושאר חנוית אחרים ובני מודרסה. והפילו את מו' אלעזר חיים לארץ והכוהו מכות אכזרים בכידון.. ובאבנים וועיטה ובכל מיני צרותופצעות וחבורות אכזריות. והכו לבנים שרופים בראשו בכבשן בקודקדו, וגם לקחו את המצנפת מעל ראשו וגם השעה התלויה בצאוורו. ואת המעות קראן עובר לסוחר.. וגם לקחו הגלימא אשר על כתפו והוליכם וקרעו כסותו.
ושיברו את ראשם של …בני ישראל אחרים, ושברו זרועו של מו' אלעזר חיים נר"ו הי"ו, ונתקבצו אליו כמו ת"ק גויים ורצו להרגו, ונתקבצו בעלילות רשע וטענות כוזבות. זה אומר חירף דתינו, וזה אומר השליך אשה גויה ברכבו על הסוס לארץ ויצאו ילדיה אשר לא היו דברים מעולם. וכמה וכמה מהפריצים הגויים צועקים בבית הסוהר שזה .. של היאודים קיבץ את היאודים על הסייד הנז' מוכר לחם והכוהו.
בהמשך הוא מאריך על הצרות שעברו על הרב אלעזר חיים ועל מאה מבני הקהילה עד שהמשנה ובנו עבדוולה ביטלו אל כל טענותיהם הכוזבות והרב נתרפא מפצעיו.
מולה הרב אלעזר חיים עבר חיים סוערים מאוד.
הוא היה בנו של הדיין מולא אליהו בן אלעזר רבה של קהילת המדאן בשנות הארבעים עד לשנות השישים של המאה התשע עשרה. בשנות החמישים של המאה מונה הרב אלעזר חיים לראש הקהילה, ולרב ודיין.
מרדכי יעקב מרדכי שהיה כנראה אחד מחכמי המדאן ואשר מזדהה לעתים כסופר כינה את הרב אלעזר חיים בשנת תרכ"א "ידין ואו"ע [אור עיני או אחי ועמיתי או אוהבי עז] איש שר ושופט והיה לאות ולמופת הדור אחימלך כה"ר ח' [כבוד הרב חכם] אלעזר חיים היו השם ישמרהו ויחיהו אשר חנן אלהים אותו תורה וגדולה והוא מאור הגולה לעיר ואם בערי פרס הגדולה והוא המדן הבירה יע"א"
לימים הסתכסך הרב מולא אלעזר חיים עם בני קהילתו , ובעקבות כך נאסר עונה נשלח לתהראן וגם שמה ייסרו אותו ביסורין קשים ומרים .הושאר במאסר ומרוב צערו המיר דתו לאסלאם. בזמן כלשהו סביב ראשית שנת תרכ"ו שלח הרב אלעזר חיים לבגדאד איגרת אשר כונתה אגרת מצרים ובה תיאר את האירועים הנזכרים. בעקבות כך הכניס יצחק לוריא ראש סניף כי"ח בבגדאד את חברת כי"ח בסוד העניין וביקש שיתערבו למען הרב. הרב שוחרר וחזר ליהדותו בעזרת החברה הכללית כי"ח בהשתדלות ציר צרפת וענגלאנד. לאחר מכן עבר הרב לבגדאד.
לפי מקור אחד סיפור הדברים כך היה: באחד הימים הגישו עליו מתנגדיו תלונה חריפה לשאח בה האשימוהו במעל בתפקידיו כדיין העיר ודרשו בתוקף את פיטוריו. השאח ציווה להעבירו מיד כבול לטהרן ולאסרו שם ואסר עליו כל פנייה בבקשה בכתב. מולא אלעזר חיים נאלץ לקבל עליו את גזר הדין ולשבת ימים רבים בבית הסוהר, ואולם כשתקפו עליו יסוריו שרט בבשרו ובדמו כתב על גבי פיסת ניר סנגוריה על עצמו והאשים את יריביו במעשה עוול ורשע כנגדו וכנגד הבריות וישלחהו לשאה. דבריו השקולים המתובלים בביטויים ספרותיים נדירים ועדי נים השפיעו מאוד על מצב רוחו של המלך והזמין אותו אליו לבאר לו את פירושו של אחד הביטויים הבלתי ידועים לו. בשפה נמלצת ועשירה פיתח מולא אלעזר חיים את הביטוי הספרותי לכל צדדיו השתומם המלך על רוחב ידיעותיו ושיחרר אותו בתנאי שיחדל לגמרי מעניני ציבור.
לימים כתב הרב אלעזר חיים מכתב מבגדאד למערכת עיתון המגיד, הוא סיפר על כי שנה לפני כן דיווח בעיתון הדובר מישרים של בגדאד באגרת מצרים על הצרות שפקדו אותו, הוא נמסר אז לידי שלטונות איראן ובאו מים עד נפש אך ניצל ממות לחיים בשל מעורבות כי"ח בגדאד וכנראה אף בסיוע כסף שנתרם באירופה.
על פי מקורות בהאיים הפך הרב אלעזר לבהאי. לפי מקור אחד שמו מתנגדיו רעל במאכלו בעת נסיעתו לבגדד ומת שם. זיקני המדאן מספרים עליו שבין ספריו המרובים בלטו במיוחד כתבי שאהין מצויירים בציורי אמנות פרסית נעלים ואחרי מותו נמכרו לעקד הספרים הבריטי בסכום עצום.
22 cm.
Share this lot:
פריט #233