1. דברי תורה על הלכות עירובין והלכות תרמה. כולו בכתב יד קדשו הגאון הנורא רבי מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטאנטין ישן, אוקריינא.
שני עמודים, 21.2 ס"מ.
2. דרוש על מלכים א' סימן כא.
שני עמודים, 20 ס"מ.
הגאון הקדוש רבי מאיר אשכנזי, נולד בשנת תע"ז כבן בכורו לאביו רבי יעקב עמדין – היעב"ץ.
אחר נישואיו בשנת תצ"ב עבר לליסא, שם גם שימש כראש ישיבה והרביץ תורה לתלמידים הרבה. אביו הגדול התפאר בו בספר "עדות ליעקב" (דף ל"ז) ברוך ה' שחנני בבנים חכמים ונבונים, ביחוד בני הגדול ברא מזכה אבא, הנה הוא נודע כתופס ישיבה בארצכם פולין החביבה, ושם (בדף ל"ט), אף אני הדל באלפי והצעיר בבית אבי ת"ל שחנני בבנים הגונים והמה חכמים מחוכמים רבנים מופלגים, ובני הגדול נר"ו הוא התופס ישיבה בארץ פולין. ומסופר עליו שהיה מסיים הש"ס כל שבעה עשר שבועות. ובמשך השנה היה מסיים תלמוד בבלי כולו שלש פעמים.
בשנת תק"י נתמנה לאב"ד קונסטנטין שבוואהלין, ומשם יצא טבעו כרבן של ישראל במדינת וואהלין. הוא כיהן כרבה של קונסטנטין למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו בשיבה טובה בשנת תקנ"ה.
ידוע על קשריו עם הבעל שם טוב. אף שתחילה היה מתנגד לחסידות, הרי שבעקבות מעשה התקרב לבעש"ט, ואף התאכסן בביתו שבקונסטנטין. הבעש"ט הגדירו בעת שבא במיוחד לבקרו 'ארון ספרי קודש' ומאז התאכסן בכל פעם בביתו. תלמידי הבעש"ט נטלו הימנו הסכמות לספריהם ובראשם 'מאיר נתיבים'. דודו הגה"ק רבי אמ"ז אשכנזי מכנהו בתואר 'פה קדוש'.
בשו"ת 'מים חיים' לרבי חיים הכהן רפפורט, נכד רבי מאיר אשכנזי מובא (חלק יו"ד, סימן כז) אודות מורה הוראה שהכשיר בניגוד לדברי הרמ"א, ושם נדפסה האגרת של גדולי מעז'בוז ובראשם הבעש"ט, והם פונים לרבי מאיר אשכנזי בלשונם: הרב המאור הגדול נ"י פ"נ כש"ק מפארים מו"ה מאיר נר"ו, ושם משיב להם רבי מאיר בתארים מופלגים.
במקורות חסידיים מובאים עליו מעשיות-פלא נוראות, על גילוי אליהו הנביא, ועל פחדם של גדולי תלמידי הבעש"ט מרוממות קדושת נשמתו.
נדפס בספרו המאור הגדול עמ' קנא. ועמ' שכב.
Share this lot:
פריט #217