עם כתב אישור מהמוכר.
"כל חפץ הבא מיד אדם קדוש אם נושאו אדם חולה רחמנא ליצלן, הכח החיצוני בורח מפניו וממילא מתרפא" (הה"ק ר' משה מקאסוב בעל לקט עני)
גודל הענין של חפץ קדוש אשר היה שייך לאדם גדול, מבואר בירושלמי מו"ק פ"ג ה"א ובירושלמי נדרים פ"ט ה"א: מקלו של רבי מאיר היתה בידו והיא היתה מלמדו דעת".
הובא בספר דברי תורה להגה"ק ממונקאטש זיע"א (מהדורא א' אות כ"ב-כ"ג) כתב וזה לשונו:
"מה שמצינו מנהג הצדיקים רבותינו ואבותינו, שהחשיבו לכלים שהשתמשו בהם צדיקים, וכן כמה צדיקים וחסידים שילמו בעד כאלו הון רב וכו', מקורו בירושלמי שחפץ השתמשות של צדיק, הגם שהוא חפץ גשמי, זוכים על ידו לדעת, וכל שכן למיני טובות עוה"ז", עיין שם.
בפנים יפות (בראשית י"ד כ"ב) כתב וז"ל, וכן בהיפוך בנכסי הצדיקים, שרוח קדושה שורה על לבושיהן, כמו שמצינו בדור המדבר כדכתיב שמלתך לא בלתה וגו', עכ"ד.
ובחתם סופר על התורה (פרשת תולדות ד"ה הלא) כתב וז"ל, משמע בירושלמי ריש פרק ואלו מגלחין, דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש, והוא הדין בהיפוך, והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו, עכ"ד".
ובאוצר י"ד החיים (אות ר"פ) כתב וז"ל, מקור טהור בצדיקים שמקפידים ללבוש בראש השנה ויום הכיפורים וכו', מלבוש של הצדיקים הקודמים, עיין ירושלמי תענית פרק ד' הלכה א' וכו', עכ"ד.
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים". אשתו, הרבנית מרגלית היתה בתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא.
Overall not great condition, stains, holes in the cloth.
Share this lot:
פריט #240