ביאור על הלכות קידוש החודש להרמב"ם מאת רבי יהונתן מראז'ינאי – מפרשני היסוד של הלכות קידוש החודש.
דפוס ראשון, פרנקפורט דמיין, ת"פ.
עם עשרות שרטוטים אסטרונומיים והנדסיים. שער הספר מרהיב ביופיו – ארבעה ציורים חיתוכי עץ של משה ואהרן, דוד ויהונתן.
בהסכמתו למהדורה החדשה של הספר שנדפס בשנת תשע"ז, העיד רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שהחזון איש השתמש בספר זה בעת שלמד הלכות קידוש החודש.
באותה שנה נדפסה בפרנקפורט גם מהדורת התלמוד הידועה עם 'מסורת הש"ס', ושם נדפסה צורת תבנית בית המקדש מעשי ידי רבי יהונתן מרוז'ינאי, ומאז נדפס כך ברוב מהדורות התלמוד והמשניות.
[4], נח דף. 31.4 ס"מ.
רישומי בעלות של הב' המפורסם כ"ה אורי ליב סגל (לימים הרב אורי ליב הלוי פייטל אב"ד דיטענהיים, תקמ"ד-תרי"ב). גם רבו הגאון בעל שמלת בנימין כותב אליו "שאלה…מתלמידי המופלג מו"ה אורי ליב סג"ל"
חותמת: חיים גורלאנד, ווילנא.
חתימת ר' אהרן עלבע, מראשי המתיישבים במושבה 'נחלת ישראל רמה' ליד קבר שמואל הנביא.
מצב בינוני, בלאי בשוליים של השער, כתמים, קרעים בשוליים, דפים מנותקים, כריכת עור מקורית משופשפת ופגומה.
The author, Rabbi Yonatan of Różana was a gadol of his generation, served in the rabbinate of Grodno. In 1710 a plague broke out in his city, and for a whole year he lived in a sukkah in a field outside the city with his whole family. He swore that if he survived the plague, he would write a sefer on the subject, and after he survived he wrote this sefer, whose name hints at what happened. To print the sefer he came to Frankfurt in 1720. In the introduction he writes that “hardships that have visited his city and state, a plague and the sword, and a few years have passed with things that have stopped him from fulfilling his vow.”
Share this lot: