1. מכתב יפה וארוך בד"ת מהרב …… ליכטשטערן מלעסלא אל רבו הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ.
פאזאן, תר"י. 20.5 ס"מ.
2. מכתב מרבי ארון פייערמאכער אל רבו הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ. תרט"ז.
3. מכתב מרבי אברהם יעקב בלאכמאראנץ מאיישישאק אל הרב חיים נאטענזאהן. אב"ד וורעשנא.
4. מכתב בד"ת מרבי יונה סגל אבלעס מווייטצען. תרנ"א.
5. מכתב מהרב יהודא מנחם סגל לנדא אב"ד באטושאן אל הרב נחום שמריהו שכטר אב"ד דארבאן.
באטשאן תרע"ג. על נייר רשמי. 2 צדדים, 20.5 ס"מ.
6. מכתב יפה מהגאון הרב משלם ראטה אב"ד חראסטקוב. תרפ"ד. אל הרב שמואל גרינבערג מנהל ביהמ"ד לרבנים בבערלין.
הגאון רבי משלם ראטה (תרל"ה – תשכ"ג. 1875 – 1962). מגדולי הדיינים בדור האחרון. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, רבי אברהם שטינברבג בעל המחזה אברהם מבראדי ועוד. שימש ברבנות בק"ק שאץ, חארסקוב וטשערנאוויץ. נודע כגאון עצום וכבקיא בכל חדרי התורה. עם עלותו ארצה צורף לבית הדין של הרבנות הראשית.
7. מכתב המלצה מהגאון הרב שלמה דוד כהנא ראב"ד ווארשא. תרפ"ה.
הגאוון הנודע הרב שלמה דוד כהנא [תרכ"ט-תשי"ד]. ראב"ד ווארשא, ורבו האשכנזי של הרובע היהודי עד נפילת הרובע בתש"ח. את תורתו קנה בישיבת וולוז'ין מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק והנצי"ב מוולוז'ין, ובכולל הפרושים בקובנה ונסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור. נודע בעיקר בשל פעילותו להתרת עגונות מלחמת העולם הראשונה ועגונות מלחמת העולם השנייה, ולכן דבק בו השם 'אבי העגונות'. מיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה. הוא ניסח היתר עגונות עקרוני שיוכל לשמש ברבים מהמקרים, והחל לגבות עדויות ולהתיר עגונות תוך שהוא מסתמך על היתר הלכתי של 'תרי רובי'. לפי דבריו, התיר עוד במהלך המלחמה כ-3,000 מעגונות מלחמת העולם השנייה בהתבסס על היתר זה, ומעולם לא אירע מקרה שבו שב הבעל בחיים לאחר מכן.
8. מכתב מהרב ישראל בנימין בענדט פייוולזזאהן אב"ד שוקיאן.
הגאון רבי ישראל בנימין בנדט פייבלזון (תרכ"ה-תרצ"ז), חניך הישיבות קלם ו-וולוז'ין, מחשובי הרבנים בליטא. בתרנ"ח אב"ד בבייסיגלה ומשנת תרפ"ד אב"ד בשוקיאן. חיבר ספרים רבים בהלכה ואגדה.
Share this lot: