ספר עזרת נשים דפוס לייפציג.
חתימה בכתב רש"י: "הק' יו"ט ליפא לנדא אבדק"ק גאלאץ". בדף הפורזץ רישום בעלות.
הגאון רבי יום טוב ליפא לנדא אב"ד גאלאץ, בנו של האדמו"ר רבי יוסף לנדא בעל "ברכת יוסף", תקנ"א-תרי"ד, (תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ישראל מרוזין, רבי ברוך ממזיבוז והרב מאפטא, היה אב"ד יאסי משנת תקצ"ד).
רבי יום טוב ליפא לנדא כיהן אב"ד דוהקעטץ שליד יאסי. משנת תרכ"ב אב"ד גאלאץ, מתרכ"ט אב"ד סמאיולוב ולבסוף רבה של איזאמיל.
חותמת הרב ישעיה הלוי הורביץ (תרמ"ג -תשל"ח) כיהן כרבה של קהילת חב"ד ומנהל קופת כולל חב"ד בצפת. היה חבר בבית הדין הרבני של העיר צפת. כיהן כרב של קהילת יהודי יפו שנעקרו ממקומם במלחמת העולם הראשונה ועברו לצפת. כיהן למעלה משלושים שנה כראש הרבנים בויניפג וכרבה הראשי של מערב קנדה.
נולד בצפת, לעלקא ולר' אשר יחזקאל, ממקימי היישוב החב"די בצפת, היה דור אחד-עשר לרבי ישעיה הלוי הורוביץ בעל השל"ה, דור שישי לאדמו"ר הזקן הבעל התניא, ונצר למשפחת אדמו"ר הצמח צדק ולאדמו"רים לבית קארלין, צ'רנוביל ואמדור. למד אצל הרב דוב זימאן מורשא, תלמידו של האבני נזר, ובישיבות: הרידב"ז והחתם סופר בצפת. הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים בהם: רבי דוב זימא, החכם באשי בירושלים הרב נחמן בטיטו, וחכם באשי באיסטנבול הרב חיים נחום.
בשנת תרס"ד נישא לפייגא, בתו של ר' יצחק לאברבוים ונכדת הרב שמואל הלר, בתרס"ה נולד בנו ר' שמואל מזקני חסידי ברסלב
משנת תרס"ח כיהן כרבה של קהילת חב"ד בצפת ורב בית הכנסת צמח צדק, והיה נושא ונותן בהוראה עם גדולי רבני צפת. בשנת תרס"ט ביקשו למנותו כחבר בבית הדין הרבני של צפת. הנהגתו כרב קהילת חב"ד וכדיין, הייתה מיוחדת, כפי שמתאר בנו הרב שמואל בספרו: "אבי התנהג בצדק וביושר ובאמת, וקיים 'לא תגורו מפי איש', והיה מוסר את נפשו לשפוט דין אמת לאמיתו; והיה נזהר מליגע בממון חברו, והיה הן שלו צדק, ולאו שלו צדק, והיה רחוק מחנופה שקר וכבוד". בשנת תרע"ד כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, וכל גבר כשיר, נשלח לצבא. ציווה מושל העיר הטורקי לרבנים לתת לוועד העיר ולמושל סכומי כסף גדולים, ואם לאו יגויסו כל רבני העיר.
בשל מאורעות מלחמת העולם הראשונה, גורשו יהודי יפו על ידי ממשלת טורקיה. חלקם התיישבו בצפת, והרב ישעיה מונה לרב עליהם. לקראת פסח תרע"ח ביקשו רבנים בצפת להתיר את מנהג איסור קטניות באכילה בימי החג, וכן היתר להגעיל כלי מתכות מצופים שנוהגים לא להגעיל לפסח, זאת עקב הרעב והמחסור ששרר בארץ. נכבדים מגולי יפו ביקשו לפעול זאת אצל הרב הורביץ, אך הוא היה תקיף בדעתו שלא להתיר. הרעב והמחלות בעת המלחמה פגעו קשה מאוד במשפחתו: אמו, חמותו, ועמם עוד שמונה מבני משפחתו המורחבת, נפטרו מרעב ומחלות במהלך שנות המלחמה. בכ"ד באלול תר"פ נפטר אביו של הרב הורביץ, והנהגת קופת כולל חב"ד עברה אליו, אולם לא למשך זמן ארוך כיון שהפרנסה הייתה בדוחק עקב הפסקת המשכורת לרבנים. הרב הורביץ שביקש לפרנס את משפחתו, נאלץ לאחר חג הפורים תרפ"ב לעזוב את עיר מולדתו צפת, ונסע לקנדה. משפחתו שנותרה בארץ ישראל, דאגה לו לאחר שעבר זמן רב ועוד לא קיבלה ממנו אות שהגיע למחוז חפצו. רק לפני חג הפסח, קיבלה ממנו טלגרמה בה הודיע כי הגיע בשלום לקנדה. זמן קצר לאחר מכן קיבלה מכתב בן עשרה עמודים בו תיאר את התלאות הרבות שעברו עליו בנסיעה. כשהגיע לקנדה, התגורר בעיר ויניפג שבמרכז קנדה, שם התמנה לראש הרבנים. מכיוון שבמערב קנדה מצב היהדות היה עגום, הוא מונה גם לרבה הראשי של מערב קנדה, במשך למעלה משלושים שנה (תרפ"ב – תשי"ג). בשנת תשי"ג חזר לארץ ישראל. נפטר בכ"ב בטבת תשל"ח בגיל תשעים וארבע ונקבר לפי צוואתו בעיר הולדתו, צפת.
רישום: הרב חיים יוסף עלינבערג (כיהן כדומ"ץ בלבוב).
Overall Great condition. stains, text block detached from binding, original binding has damaged corners, edges and spine. 22.5 Cm.
Share this lot: