דף בכתיבה קליגרפית ובעיטורים צבעוניים – מכתב ברכת שנה טובה, מאת ממוני כולל עסטרייך-אונגארן, לקראת שנת תרמ"ט. ירושלים, [אלול תרמ"ח?].
נשלח אל "גז"כ" [=גזבר כוללנו] הרב בעריש אברהם בנעט אב"ד קאלוב.
בחתימות ממוני ומנהלי הכולל רבי יצחק פראג-אופלטקה, רבי טוביה אריה גאלדבערגער ורבי דוד יוילוס.
החותם הראשון רבי יצחק פראג-אופלטקה [תק"פ-תר"ס, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא], יליד העיר פראג ותלמיד מרן החתם סופר בפרעשבורג. עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ח בהוראת רבו. שם הפך לדמות בולטת של רב, רופא ועסקן ציבורי. בהגיעו לירושלים התארח בביתו של הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש, ובעקבות כך החל לסגל לעצמו את מנהגי העדה הספרדית, את הלבוש ואת שפת הלאדינו.
הרב עייאש אף השיא לו את בתו, ומאז הפך רבי יצחק לסמל של שילוב ואינטגרציה בין אשכנזים לספרדים בירושלים. רבי יצחק היה פעיל בכל ענייני הציבור בירושלים. נודע כתלמיד חכם מופלג והתמחה אף ברפואה. הוא טיפל בחולי העיר בשיטות שונות, בצמחי מרפא ואף בהיפנוזה, ובהמשך אף ניהל את בית החולים מאיר רוטשילד.
מראשי ישיבת 'דורש ציון', אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו תלמידי רבו הקודש, רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי אהרן משה בוימגרטן. גאון בתורה ומרביץ תורה בישיבתו וכן בישיבת כנסת יחזקאל לבני עדת הספרדים. מראשי כולל אונגרין-שומרי החומות. מחבר ספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט).
החותם השני רבי דוד יוילוס זצ"ל חתנו של הגה"ק רבי אברהם שאג זצ"ל.
נולד בשנת תקצ"ה בברעזאווא. תלמיד הגאון רבי דוד שיק זצ"ל אבד"ק ברעזאווא בעמח"ס "אמרי דוד" ומשם נסע ללמוד אצל הגאון המהר"ם שיק ואף קיבל ממנו היתר הוראה. משם נסע ללמוד אצל הגאון רבי אברהם שאג אב"ד קויבערסדארף.
לאחר חתונתו עם בת רבו נשאר בקויבערסדארף. חותנו מזכירו בספרו שו"ת "אהל אברהם" סימן ד'), וז"ל: "…הייתי בעה"ר עמוס התלאות והתפרקו כל עצמותי, כי חתני הרב מ' דוד נ"י ומחמד נפשי אשתו, בתי היקרה תי' גם הבנות בנותי הוטלו על ערש דוותם, עד כמעט לא קם רוח בי מרוב צער ויגון, ויהי שם ד' מבורך על כל הטוב אשר גמלנו להוציא ממסגר נפשם להחיותם ולהחזיקם ולהעמידם על ברים, כן ייטיב ה' עמנו ויפליא חסדו עם כל ישראל…".
עלה לא"י והיה מחכמי ירושלים עיה"ק. נפטר ביום ז' שבט תרנ"ב ונטמן געווארען במרומי הר הזיתים.
על מציבתו נחרט ("חלקת מחוקק", חוברת ז', מחברת ג', דף ל"ה)
פ"נ איש צדיק הולך תמים ופועל צדק
הר' הג' מו"ה דוד יוילוס זצ"ל
דלה דלה מתורת שלשה רועי אבן ישראל
ויהי דוד בכל דרכיו משכיל
דבק בו מעלות ומדות התורה והיראה
יצא יצא פרח מאמרי דוד
ויצץ ציץ עד בואו אהל אברהם
יצק מים על ידו ימים כבירים והיה לו מגן אברהם
לזאת נעתרה אמו הצ' לאה מירל ע"ה
ויסמוך גם רבו מהר"ם שיק מהודו עליו
שפתותיהם דובבות עת הי' ומצא חן
עד יצא נשמת בן חיים בטהרה בארץ צבי
עש"ק ז' שבט תרנ"ב לפ"ק
ותנצב"ה
בתו צדיקת מאכיש היתה אמו של הגאון הגדול רבי דוד הלוי יונגרייז זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית (אשר שמו בקרבו). גם היה חותנו של רבי משה וואלעס זצ"ל, אבי רבי חיים וואלעס זצ"ל (וואלעס ציצית), אבי פון רבי ישראל וואלעס זצ"ל, חותנו של הגאון הגדול רבי ישראל יעקב פישער זצ"ל.
החותם השלישי רבי טוביה אריה גולדברגר, מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
חתום גם ע"י רבי יוסף משה קרויז סופר הכולל (נפטר בירושלים בשנת תרס"ב).
מקבל הברכה הגאון הצדיק רבי בעריש אברהם בנעט בן הגאון רבי ישעיה בנעט אב"ד קאליב בן גאון ישראל רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג. נולד בשנת תקפ"ו, משנת תרכ"ה שימש כאב"ד קאליב עד פטירתו בשנת תרס"ב, החזיק ישיבה גדולה בקאליב והרביץ תורה בתלמידים [ראה:ישיבות הונגריה עמ' 304, הצדיק מקאלוב וקהילתו עמ' 152-156].
28.5 ס"מ.
Share this lot: