כתב יד גדול מתורת הגה"ק רבי מאיר פישלס-בומסלא שיעורים שמסר בישיבתו הנודעת בפראג. וכן חידושים ששמע מהאב"ד הגה"ק רבי יחזקאל סגל לאנדא הנודע ביהודה. בסוף דף אחד חידושים על מס' ר"ה מהגה"ק רבי יצחה הלוי מדוקלא אב"ד צילץ ופרעשבורג. שני הגאונים הראשונים נזכרים בברכת החיים 'נר"ו' והגאון רבי יצחק נזכר בברכת המתים 'זצ"ל' כי הוא נפטר בשנת כתיבת החיבור, תקכ"ג.
הכותב מדייק ביותר וכותב בכל דף ודף וכן בכל קטע ממי שמעו.
137 עמודים כתובים. 20 ס"מ.
"פה פראג התחלתי לכתוב הסברות של אדמ"ו הגאון הגדול מוהר"ר מהר"ם בומסלא נר"ו יאיר לנצח בשנת תקכ"ג"
מהגאון רבי מאיר בומסלא נמצאים פה שיעורים וחידושים על מסכתות, ע"ז, ב"ב, גיטין, ר"ה, סוכה, קידושין ופסחים. הלכות ע"ז ביו"ד, וקצת על פרשיות התורה.
מהגאון רבי יחזקאל לאנדא נמצאים פה חידושים על מסכת סוכה ומסכת פסחים, והלכות פסח.
מהגאון רבי יצחק הלוי מדוקלא נמצא פה עמ' אחד חידושים על מסכת ר"ה.
למיטב בדיקתינו הכת"י לא נדפס עדיין.
חתימה: הק' יצחק זעקל ב"ה יוחנן ווערשיץ. כנראה זה חתימת הרב יצחק זעקל אייבשיץ. כיהן כנראה ברבנות ווערשיץ ובשנת תקל"ו לערך נתמנה לרבה של מחוז באטשקע ומקום משכנו בזאמבאר בה כיהן ארבעים שנה עד לפטירתו ביום שב"ק כס חשון תקעו ומנר"כ בבאייה שבמחוז באטשקע.
מרן החתם סופר מזכירו בשנת תקע"ו "בימי הסתיו מת פה איש א' זקן מופלא ונהג ברבנות במדינות באטשקע יותר מל' שנה ".
חתימה: הק' יצחק איצק מקעלין. כנראה זה חתימת רבי יצחק איצק ב"ר בנימין שפיץ (תקכ"ו-תר"ב) אב"ד דרעזניץ ואחר כך רבה של בומסלא, שבבוהמיה במשך קרוב לעשרים שנה. מחבר "מטעמי יצחק" ותשובות רבות בספריו של חמיו "תשובה מאהבה" ו"עולת חודש".
נולד בעיר קולין, לר' בנימין, סופר סת"ם. בגיל 13 נסע לפראג ללמוד בישיבתו של הנודע ביהודה. הוא התבלט בכשרונותיו ונישא לבתו של רבי אלעזר פלקלס, חבר בית הדין בפראג ולימים ראב"ד ומחבר שו"ת תשובה מאהבה. מיד לאחר נישואיו חי על שולחן חמיו (כמוזכר בהגדש"פ מעשה ברבי אליעזר) ולאחר מכן התגורר במשך שנים בדרעזניץ וכיהן בה כדיין ואב"ד. בשנת תקפ"ד התמנה כרבה של בומסלא.
רישום "זה הספר שייך להב' המופלג כ"ה וואלף פיורדא ולע"ע …. אצל גיטל אשת כמוהר"ר דוד בישיטץ זצ"ל, ולראיה באעה"ח הק' מרדכי …..מפרוסטיץ
יש לציין שהאשה גיטל אשת רבי דוד בישיטץ נפטרה בבומסלא בשנת תקמ"א (מצבות פראק לסיני האק מס' 4547)
חתימה: הק' זימל פאללאק.
הגאון המפורסם רבי מאיר בומסלא ב"ר אפרים פישל מרגליות, [מהר"ם בומסלא, מאיר פישלס] (תס"ג – תק"ל) תלמיד מובהק של רבי יהונתן אייבשיץ, דיין בבית דינו של ה"נודע ביהודה" וראב"ד פראג במשך עשרות שנים. כיהן כראש ישיבה בפראג והעמיד תלמידים הרבה, היה עשיר מופלג והרבה במעשה צדקה וחסד ובהחזקת תלמידי חכמים בעיר. בשנת תקי"ד השתוללה שריפה בעיר אשר כילתה את רוב כתבי היד שלו. חלק מכתביו נדפסו במספר ספרים, ביניהם 'הסברות מהר"ם בומסלא' , 'שו"ת וחידושי רבינו מאיר פישלס' ובשו"ת "נודע ביהודה".
הגאון רבינו יחזקאל הלוי סגל לאנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות אשר כל בית ישראל נשען עליו. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מגיל 13 עד גיל 30, דר בעיר ברודי, שהיתה אחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותו הדור. בה היה הקלויז המפורסם של "נסיכי אדם, רבנים מופלגים, חכמי תעודה דקלויז רבתא, קדושי דק"ק בראד", שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בפירושי הש"ס ובפסקי הלכות, ובחיבורי הקבלה המפורסמים שיצאו מתחת ידם. בברודי כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בתקופת מגוריו בברודי התיידד עם חכמי הקלויז המפורסמים, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז".
בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (ימפולי), ובשנת תקי"ד עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג וגלילותיה. בשבתו בפראג הנהיג את נשיאותו ברמה, והתפרסם כאחד מגדולי מנהיגי הדור. בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א). שאלות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר. כ-850 מתשובותיו נדפסו בספריו נודע ביהודה. ספריו שנדפסו בחייו, "שו"ת נודע ביהודה – מהדורא קמא", וחידושי צל"ח על מסכתות פסחים וברכות, הוציאו לו שם עולם כבר בחייו [בספרו נודע ביהודה – מהדורא תניינא (שנדפס לאחר פטירתו, פראג, תקע"א) נדפסו תשובות ממנו לעשרות ומאות, על קושיות שנשלחו אליו ממחוזות שונים, על ספרו הראשון].
הגאון המפורסם רבינו יצחק הלוי, הנודע בשם "רבי יצחק דוקלא" או "רבי איציק'ל דוקלער", בא מבאר לחי רואי ה"ה אביו הגה"ק רבי יקותיאל זלמן הלוי זצ"ל אב"ד דראהביטש, שהיה בן הגאון רבי יוסף זצ"ל אב"ד פרעמישלא, וחתן הגאון רבי מרדכי גינצבורג זצ"ל אב"ד בריסק דליטא, בן בתו של רבינו מרדכי יפה זי"ע בעל ה'לבושים'.
"ועמוד העולם עמוד התווך אשר ביניהם, הוא מרנא ורבנא רבי יצחק ז"ל" מסתבר שנולד לפני שנת ת"ס. משחר ילדותו, ניכר כי לגדולות נוצר, בהתמדתו ויגיעתו הכבירה בתורה. בהיותו אך טו"ב שנה, כבר ענדה לו קהילת דוקלא שבדרום-מזרח פולין את עטרת הרבנות על ראשו, לאחר שנשא בו בזמן את הרבנית הצדיקת מרת יודית ע"ה בת הגאון הגדול רבי חיים יהודה ליב סג"ל איטינגא זצ"ל אב"ד ור"מ לבוב.
למרות גילו הצעיר, החלה שמשו לזרוח ולהפיץ קרני אורה על פני תבל. יפה המליצו עליו מאמר חז"ל (יומא פז:: )"וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי", כשניהל את הרבנות ביד רמה, כרב זקן ורגיל, והכל חרדו מפניו. קדם לכל מפעליו היתה לרומם את קרן התורה, ולהרבות גבולו בתלמידים, אשר היו לגדולי ארץ ברבות הימים, ביניהם הגאונים הגדולים: רבינו יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים, רבי זאב וואלף אב"ד ליזענסק בעל 'לשון הזהב', רבי נתן אב"ד דאברמיל בעל 'שארית נתן' )שהיה חתן אחיו ; ורבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד וויטקוב, דינאוויץ, לעכאוויץ וגריידינג (של בעל ה'בית אפרים' מבראד).
ממכון שבתו התנשא לתל תלפיות, ו"כל חכמי דורו דפקו על פתחו בשאלות גדולות וחמורות. הוא בא בקשרי הלכה עם גדולי דורו, וביניהם ש"ב בעל ה'נודע ביהודה'. בשנת תקט"ז בערך, עבר לשמש ברבנות צילץ, על מקום הגה"ק רבי עקיבא איגר הראשון זי"ע בעל 'משנת דרבי עקיבא' שעבר אז לשמש בפרעשבורג. כנראה מרשימת הג"ר פנחס קאצינלבויגן זצ"ל, היה רבינו בין המועמדים לרבנות פראנקפורט-דמיין, בתחילת שנת תקי"ט, יחד עם ה'נודע ביהודה' ורבי אברהם אביש מליסא בעל 'ברכת אברהם' (שאכן נתמנה לבסוף למשרה רמה זו, כידוע), אך מן השמים יעדו לו את הרבנות בעיר פרעשבורג המעטירה. וזו פעם שניה שמילא את מקום רבי עקיבא איגר הראשון (שנסתלק בעודנו באבו בן ל"ז שנה, בט"ו אלול תקי"ח). שם שימש עד לפטירתו בשנת תקכ"ג, ועל מקומו נתמנה הגה"ק רבי מאיר ברבי זצ"ל.
מצב כללי טוב, נייר עבה איכותי, כתמים, נקבי עש קלים בשוליים לא בטקסט, קרעים קטנים בשוליים של כמה דפים, דף אחד מנותק, כריכה מקורית פגומה.
Share this lot:
פריט #87