ספר שערי שלום מהרב שלום פרידמן, ת"א תשכ"ה. שמות ותולדות בעלי התוספות.
בדף הפורזץ חתימות מרן "מספרי חיים קניבסקי" לה"ו מספרי ….. קניבסקי שכון חזון איש ב"ב רשב"ם 23 בני ברק"
לאורך כל הכרך 19 הגהות בכתי"ק מרן שבגאונותו המבהילה עבר על כל התורה כולה במוחו והוסיף עוד מקומות איפה שנזכרים בעלי התוספות.
מצב מצויין, כריכה מקורית. 16.5 ס"מ.
שר התורה מרן רבי שמריהו יוסף חיים קניבסקי (תרפ"ח – תשפ"ב) נולד בפינסק (כיום בלארוס) בנו יחידו של רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש, ונקרא על שם שני סביו, רבי שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה, ורבי חיים פרץ קנייבסקי. בימי עלומיו למד תורה אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ , ולאחר מכן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ שם למד תורה מפי הרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן מרבי אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מרבי יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת ולמד תורה מפי דודו מרנא החזון איש. נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של פוסק הדור רבי יוסף שלום אלישיב.
בתום השבעה לפטירת אביו – רבי יעקב ישראל קניבסקי שנחשב לגדול הדור, באב תשמ"ה, נערך הספד בהיכל ישיבת פוניבז' בו התבטא עליו הרב שך כי "הניח בן כמותו".
במשך רוב שנות חייו היה לומד משנה לשנה במחזור קבוע את "כל התורה כולה" הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום היה לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. היה נוהג לערוך "סיום" מדי שנה על כל ההספקים הללו.
כאביו גם הוא נודע כבעל מופת עצום ובכל יום ויום היו משתרכים המונים המונים מחוץ לדלתו שברחוב רשב"ם 23.
בערב שבת קודש שושן פורים ט"ו אדר תשפ"ב נתבקש לישיבה של מעלה . הניח חיבורים רבים וביניהם "דרך אמונה" "שונה הלכות" ועוד.
Share this lot: