מכתב מפעים ומיוחד בדרכי הנהגת גדולי ומנהיגי הדור ואם שייך שהמקורבים יטו את דעתם.
"כי יש לפעמים שמקורבים לביתו יכולים בביטוי שפתם להביא ידיעות כפי רצונם וח"ו להטעות דעתו של היחיד. אך בדרך כלל יחידי הדור אשר הם נקיים מכל נגיעת עצמם הם שמורים מאת הבו"ע שלא יבואו ח"ו לידי איזה שגיעה וטעות. ומן הניסיון אפשר ללמוד את זה שהקב"ה שומר עליהם שברגע האחרונה נהפך מן הקצה אל הקצה שלא יצא שום מכשול
……וב"ה שגדולי הדור שזכן להיות מאור ומדריכי דרך התורה והכלל ישראל אין שום תקלה יוצא שיטעו אותם"
מרן הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' [תרע"ד-תשע"א], ממנהיגי הציבור הליטאי, מתלמידיו הגדולים של מרן החזון איש, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים. בצעירותו למד בישיבת חברון בירושלים והיה מקורב לראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא ולמשגיח רבי יהודה לייב חסמן, בתקופת לימודיו בישיבת חברון התקרב לרבי איסר זלמן מלצר ונהג להשתתף בקביעות בשיעוריו בסדר קדשים, ואף קבע עמו סדר למוד שבועי. כעבור זמן נעשה לתלמידו של מרן החזון איש אשר היה השדכן שהובילו לחופה. לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבת תפארת ציון, ובין תלמידיו היו רבי חיים קנייבסקי, רבי נסים קרליץ, הרב מאיר צבי ברגמן, ורבי דב צבי קרלנשטיין. לעתים היה החזון איש עצמו נוכח בשיעוריו ומקשיב בהנאה מרובה.
לאחר פטירת מרן החזון איש השיעור עבר להתקיים בביתו של אחד המשתתפים והוא נמשך כחמישים שנה ברציפות. בתחילת שנות ה 50 ייסד הרב יוסף שלמה כהנמן את ישיבת פוניבז' לצעירים ומינה את רבי מיכל יהודה לעמוד בראשה לצד הגראי"ל שטיינמן. הרב ליפקוביץ' מסר בה שיעורים במשך כששים שנה ברציפות והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים, ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מפורסמים. נפטר בכ"ו סיון תשע"א, יום השנה לפטירת חותנו הרב אברהם יצחק גרשונוביץ.
17.7 ס"מ.
Share this lot:
פריט #295