לחברת עזרת תורה עבור הרב משה טורק ז"ל.
22 ס"מ.
עמוד ההוראה מרן הגאון האדיר רבי שמואל הלוי ואזנר [תרע"ג-תשע"ה] מגדולי הדור, עמוד ההוראה עליו נשענים בית ישראל, רוב מורי ההוראה ופוסקי ההלכה בדור האחרון, מתלמידיו. תלמיד מובהק למרן מהר"ם שפירא מלובלין והמשגיח רבי שמעון מזעליכוב, רבי שמואל דוד אונגר מנייטרא ורבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר.
בעצת מרן החזון איש מונה לרב זכרון מאיר, משם יצא אורו למרחקים. כבר אז התבטא מרן קדוש אהרון מבעלזא על ישיבתו ובית ההוראה שעל ידה 'ד' אמות של הלכה בימינו, הינם בזכרון מאיר אצל הרב ואזנר'.
הגה"צ הרב משה טורק (תרפ"א – תשפ"א), היה מחשובי וזקני המחנכים ומעמודי הצדקה והחסד בבני-ברק.
הרב טורק נולד בשנת תרפ"א, להוריו: רבי דוב ופראדיל טורק בעיר פרשבורג בצ'כוסלובקיה. בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה 'יסודי התורה' בעיר. וזכה לקרבתו של רב הקהילה החרדית – רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר', ובנו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה'חשב סופר'.
בהגיעו לגיל שש עשרה הלך ללמוד בישיבת שוראן, מהישיבות הגדולות בהונגריה, אשר עמדה בראשותו של רבי מאיר לייב פרייא, רבה של העיר שוראן. ראש הישיבה קיבלו לישיבה: "בגלל יחוסו העצמי" הוא התמסר לרבו בכל לב ונפש, ובתחילת הפרעות, בטרום מלחמת העולם השנייה, אף סיכן את עצמו, כדי להשיג אתרוג עבור רבו לחג הסוכות.
ביום י"ט בתמוז ה'תרצ"ט נמלט מאירופה באמצעות אונייה קטנה שעמדה בגדות נהר דונה, בהמשך הצטרף לאוניית המעפילים 'נעמי יוליה', שנכנסה לארץ ישראל באופן בלתי-ליגאלי, לפני כן שהה באונייה בים במשך כחודשיים, ורק לקראת חג הסוכות ה'ת"ש, זכה להניח כפות רגליו על אדמת ארץ הקודש לראשונה בחייו, בתחילה היה כלוא במשך כחודש במחנה המעצר הבריטי 'סירפד', שם קיים תורה ומצוות במסירות נפש. לאחר שחרורו בחודש חשוון ה'ת"ש, נכנס ללמוד בישיבת 'פליטת סופרים' שע"י ישיבת 'היכל התלמוד' בתל-אביב, שם דבק בראשי הישיבה: רבי חיים זאב פינקל, רבי טוביה ליסיצין ורבי יוסף פרבר. בנוסף זכה לקבל מחכמתם ומשנתם של גדולי המוסר בדור ההוא: רבי יצחק אייזיק שר, רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו דושניצר, רבי יחזקאל סרנא, רבי יוסף זאב ליפוביץ ועוד.
בשלהי שנת תש"ה נישא לטשרנא בת הרב דוד שלזינגר, מחשובי הנגידים ואנשי-החסד בוינה שעלה ארצה בתחילת המלחמה,
חתנו של הרב יעקב רוזנהיים, נשיא תנועת 'אגודת ישראל' העולמית. השדכן היה אח הכלה, הרב אליקים שלזינגר, לימים ראש ישיבת 'הרמה' בלונדון. לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב'כולל חזון איש', ונמנה בין הגרעין הראשוני של מקימי הכולל בכולל למד בחברותא עם רבי רבי שאול ברזם, חתנו של רבי רבי יעקב ישראל קניבסקי, ועם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, לימים ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
חתנו של הרב יעקב רוזנהיים, נשיא תנועת 'אגודת ישראל' העולמית. השדכן היה אח הכלה, הרב אליקים שלזינגר, לימים ראש ישיבת 'הרמה' בלונדון. לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב'כולל חזון איש', ונמנה בין הגרעין הראשוני של מקימי הכולל בכולל למד בחברותא עם רבי רבי שאול ברזם, חתנו של רבי רבי יעקב ישראל קניבסקי, ועם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, לימים ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
בשנת תש"ו החל לשמש כמלמד בבית ספר 'יסודי התורה' בתל-אביב, בברכתו ובעידודו של ה'חזון איש', שאף שלח אליו תלמיד מבני ברק ללמוד בכיתתו באמרו "כי אצלו אפשר לקבל יראת שמים". בחודש אלול תשכ"ג מונה לעמוד בראשות בית הספר כמנהל, כממלא מקומו של רבי שרגא סיני, מייסד הת"ת. רבי משה נשא בתפקיד המנהל עד יציאתו לפנסיה בשנת תשמ"ט.
זכה לחנך אלפי תלמידים במשך השנים, שראו בו דמות נערצת ומודל לחיקוי. ברבות הימים קנה מקומו כאחד מותיקי וזקני המחנכים, שרכשו מיומנות וניסיון רב בתחום הרבצת התורה והעמדת תלמידים, וביתו הפך לתל-תלפיות להמוני שואלים שבאו לשאול בעצתו בתחום החינוך. הוא עמד בראשות ועדות חינוך, וכיתת רגליים עד גיל זקנה ושיבה להכשיר הורים ומורים בתחום. רבי ישראל זאב גוסטמאן ששוחח איתו פעם בחינוך, הגדירו אחר-כך: "גדול הדור בענייני חינוך". רבי אלעזר מנחם שך היה שולח מחנכים להתייעץ איתו – "כי הוא מוסמך מה'חזון איש' בענייני חינוך"
לדמותו י"ל הספר 'לדמותו של מחנך' (תשפ"ג.)
Share this lot: