מכתב המלצה אודות משפחה קשת יום מעירו. בסופו דברי תורה.
קוטנא, תרח"ץ.
הגאון רבי יצחק יהודה טרונק-טראנק [תר"מ – תרצ"ט] נכד הגאון המפורסם רבי ישראל יהושע מקוטנא, וחתנו של הרה"ק ה'שם משמואל' מסוכוטשוב. כיהן כרבה של לובראנייץ ובהמשך עבר לכהן כרבה של טשעכנוב, לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ב התמנה כרבה של עיר מולדתו קוטנה. פעל רבות בעניני ציבור ומראשי אגודת הרבנים בפולין.
הרב יצחק יהודה טרונק היה המביא לבית הדפוס של כתבי סבו הנודע, רבי ישראל יהושע מקוטנא. הערותיו והוספות משלו משוקעות בכל כתבי סבו שבדפוס, ואליהם צירף קונטרסים מחידושיו. לספר "ישועות מלכו (פיעטרקוב תרפ"ז) צירף קונטרס בשם "מעט צרי" ובו הערות על משנה תורה לרמב"ם, ולספר "יבין דעת" (פיעטרקוב תרצ"ב) הוסיף קונטרס בשם "חסדי אבות", ובו תכתובת תורנית שניהל עם כמה מחשובי רבני דורו, כמו האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור ורבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה. קונטרס "גרם המעלות" על שאלת החשמל בשבת שהתעוררה בזמנו, וקונטרס "הכרת פנים" על ענייני היתר עגונות. הוא הכין לדפוס את הגהותיו של סבו על התלמוד הירושלמי שהודפסו במהדורת דפוס ראם של הירושלמי (וילנה תרפ"ב) והוסיף להם את חידושיו בשם "מעיני הישועה". בשנת תרצ"ו הדפיס את ספרו "מקרא מפורש" על התורה.
תשובות אליו בחדות יעקב; אבנ"ז; חזון נחום; אמרי יושר; זקן אהרן; מנחת יחיאל; מטעמי יצחק.
נכתב אל הרב משה אביגדור עמיאל. הרב עמיאל נולד בגרודנה בשנת תרמ"ב, למד בישיבות ליטא ומרבותיו נסמך להוראה. זמן מעט לאחר נישואיו החל כבר בהרבצת תורה. תיכף לאחר מלחמת העולם הראשונה זומן לכהן כרבה קהילת שומרי הדת' באנטוורפן, תפקיד שבו כיהן עד שנת תרצ"ו. ב-תרצ"ו, עם פטירת ר' שלמה הכהן אהרנסון, רבה הראשי של ת"א, נבחר הוא למלא את מקומו. כיהן בת"א עד לפטירתו בחודש ניסן תש"ה. חיבר ספרים רבים: בתלמוד הלכה והגות.
19.8 ס"מ.
Share this lot: