בהלכות עירובין. כנראה נכתב ע"י אשתו הרבנית או בתו.
2 עמודים, חסר הסוף ובלי חתימה. 27.8 ס"מ.
גאון המחשבה רבי יצחק הוטנר [תרס"ו-תשמ"א], מוכר גם בכינוי 'הפחד יצחק'. היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. תלמיד מובהק למרן ה'סבא מסלבודקא'.
בשנת תרפ"ה נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון) חזר לוורשה ולמד במשך זמן קצר פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. משם נשלח המכתב שלפנינו, שם גם הכיר את הרב מנחם מנדל שניאורסון והרב יוסף דוב סולובייצ'יק ושמר על קשרים איתם גם לאחר מכן.
בתרצ"ב הוציא את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם דוב כהנא-שפירא והרב קוק. בהוצאות האחרונות הושמטו ההסכמות. פרסומו העיקרי הוא סדרת הספרים 'פחד יצחק' – המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים בסגנונו של המהר"ל מפראג. הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית.
בשנת תש"ל בדרכו מהארץ, נחטף לירדן המטוס שבו טס עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.
בחשוון תשמ"א לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
Share this lot: