מכתב חשוב מהגאון הרב יחזקאל אברמסקי אל הרב הלל מדליה אב"ד לידס אודות הרבנות בחדרה.
ירושלים, תשכ"ד.
"כידיד נאמן אני מוצא חובה לעצמי להודיעו מה ששמעתי אודות ענין הרבנות בחדרה.
אמנם אחרי מילי דסהדותא אשר קבלה ממני מועצה הדתית של חדרה, המועצה עומדת בתוקפה על דעתה שידידי הוא הרב של חדרה. אבל מצד הנהלת העיריה ישנם איזה עיכובים, אשר כדי לבררם היטב, קודם שיעזוב את משמרתו בליעדז".
אכן הרב הלל נשאר בליעדז ומשם נתמנה לאב"ד אנטווערפען בשנת תשכ"ה עד לפטירתו בשנת תשל"ז.
הגאון הרב יחזקאל אברמסקי נולד בשנת תרמ"ו במחוז הורודנא בליטא. למד בישיבת נובהרדוק, והוסמך לרבנות בידי הגאון ר' יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השולחן'. לאחר מכן למד בישיבת טלז ונודע כ"העילוי ממאסט". בווילנה למד בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הגאון ר' חיים עוזר גראדז'ינסקי. נשא את בת ר' ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. כיהן כרבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י.
בשנת תרפ"ט הוזמן לכהן כרבה של פתח תקווה, אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם. הוא נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל ונידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר. הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק – שוחרר לאחר כשנה, בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא נהג לספר שמילדותו היה רגיש מאוד להצטננות ולמרות שהיה לובש שכבות רבות של בגדים היה מצטנן מכל משב רוח, ואילו בסיביר בקור הנוראי שהה כשרק חולצתו לעורו ומעולם לא הצטנן שם – מכך לימד מוסר השכל שכאשר אין לאדם דרך השתדלות על פי הטבע, הרי הוא מוגן מן השמים.
לאחר יציאתו מברית המועצות בשנת תרצ"ב, השתקע בלונדון, והתמנה לרבה של קהילת 'מחזיקי הדת'. בשנת תרצ"ג נתמנה כדיין בבית הדין הרבני, ובשנת תרצ"ה כראש בית הדין של העיר. בשנת תשי"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והיה אחד מראשי "ועד הישיבות". נפטר בכ"ד אלול תשל"ו. מסר את נפשו למען מפעלו הגדול, חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל". מלבד חיבור זה נדפסו עוד הרבה ספרים של מאמריו וחידושיו.
הרב ד"ר הלל מדליה – (תרע"ו – תשל"ז) בנו של הרב שמריהו יהודה לייב מדליה -רבה של ויטבסק ומוסקבה, היה ממנהיגי תנועת המזרחי באנגליה, כיהן ברבנות לידס (אנגליה) דבלין (אירלנד) ואנטוורפן (בלגיה), הוציא לאור ספר 'שילה', המרמז לשמו של אביו – שמריהו יהודה לייב, בצירוף שמו – הלל. כמו כן, ההדיר את השלחן ערוך בתרגום לאנגלית.
Share this lot: