מכתב בקשה מיוחד ומפעים לתמוך בישבת 'תורת חסד' בבריסק בראשותו עם חתימות הרב מבריסק הגאון האדיר רבי יצחק זאב הלוי סאלאווייציק, והראש ישיבה הגאון רבי ישראל חיים קאפלאן.
בריסק, תרצ"ו .על נייר רשמי של הישיבה עם חותמות שני הרבנים החותמים.
"הנה למותר לתאר לפני רומכ"ת את גודל ערכה של ישיבתינו הק' "תורת חסד" בבריסק הנוסד זה כארבעים שנה ע"י אאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי סאלאווייציג זצוקללה"ה. כי כבר נודעה בשערים ונתפרסם שמה למדי בין הישיבות היותר חשובות שבמדינתינו והרי הוא כהיום אחד ממבצרי התורה העתיקים אשר בהם ישראל יתפאר.
…בני ישיבתינו המוסרים נפשם על מזבח התורה בשקידה נפלאה סובלים עוני ומחסור חרפת רעב ממש.
….ובזכות החזקת התורה יתברכו בברכת התורה האמורים למחזיקים והוגיה. ובחיים ארוכים ומאושרים וכט"ס וחג כשר ושמח…
יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק.
הרב מבריסק הגאון האדיר רבי יצחק זאב הלוי סאלאווייציק נולד בשנת תרמ"ז לאביו הגאון רבי חיים מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי", אמו היתה נכדת הגאון הנצ"יב מוואלוז'ין. נודע כעילוי גדול כבר בנערותו, ושמו יצא לתהילה כחריף עצום. בשנת תרע"ח נתמנה למלאות מקום אביו ברבנות העיר בריסק. ובסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור.
בשנת תש"א הצליח להימלט מאירופה הכבושה ועלה לירושלים. בה ייסד את ישיבת בריסק החדשה. הוא התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת כל הדעות. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. נפטר בערב יום הכיפורים תש"כ והובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים. רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות". כן נדפס ממנו "חידושי מרן הגרי"ז" על הרמב"ם, ועל התורה.
הגאון רבי ישראל חיים קאפלאן [תרנ"ה-תש"ל], ראש ישיבת 'תורת חסד' בבריסק שבליטא וראש ישיבת 'בית מדרש עליון' במונסי-ארה"ב. תלמיד מרן החפץ חיים בישיבתו בראדין, לאחמ"כ עבר לישיבת מיר והיה ממובחרי התלמידים ומתלמידי רבי אליהו ברוך קמאי, עד שמרן המשגיח רבי ירוחם ממיר בחרו כחתן לבתו. אחר פטירת מרן האמרי משה מבריסק, התמנה רבי ישראל חיים לכהן כראש הישיבה הגדולה בבריסק.
בעת השואה ברח עם תלמידי הישיבה ליפן ושנחאי ומשם היגר לארה"ב וכיהן כר"מ בישיבה תורה ודעת ולאחמ"כ כראש ישיבת ומנהלה הרוחני של 'בית מדרש עליון'. חתנו הגדול הוא הגאון הגדול רבי דוב בער פוברסקי ראש ישיבת פונביז', ובניו הם מחשובי מרביצי תורה בעולם הישיבות.
שח חתנו הגאון רבי בערל פוברסקי: השווער שלי הגאון רבי ישראל חיים קפלן זצ"ל, היה החתן של ר' ירוחם ממיר. שאלו פעם את ר' ירוחם למה לקחת לחתן דווקא אותו, הרי היו עילויים רבים מלבדו בליטא? ענה להם רבי ירוחם: אומר לכם למה בחרתי דווקא בו. ישנה שיחה מוסרית שאני חוזר ואומר אותה כמעט כל שנה. וכולם שומעים ואני רואה שרק קצת … אבל ר' ישראל חיים שומע כמו שהוא אף פעם לא שמע את זה. כזה חתן אני רוצה!
בסוף שנות תר"נ הקים רבי חיים סולובייציק אב"ד בריסק את ישיבת "תורת חסד" בבריסק. בתחילה העמיד רבי חיים בראשות הישיבה את הגאון רבי שמחה זליג ריגר המו"צ דבריסק, ולאחר תקופה העמיד בראשה את הגאון רבי משה סוקולובסקי מבריסק בעל "אמרי משה". המשגיח בישיבה היה הרב אברהם יעקב גורדון. תלמידי הישיבה המובחרים אף שמעו שיעורים מרב העיר, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, על סדר קדשים.
לאחר פטירת הרב סוקולובסקי בתרצ"א, ביקש הרב מבריסק למנות את הרב שך לראש הישיבה במקומו, הוא הגיע לבריסק לתקופת ניסיון אולם לאחר שהוברר לו שיהיה עליו לשאת בעול הכלכלי של הישיבה הוא סירב לקבלת התפקיד. במקומו מונה הרב ישראל חיים קאפלאן, .ישיבה זו עמדה שנים רבות עד השואה. [מבין תלמידיה המפורסמים – בתקופתה האחרונה – נודעו הגאון רבי משה סולובייצ'יק משוויץ ורעו הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן, רבי זאב איידלמן מבני ברק ועוד רבים מטובי הלמדנים בעולם הישיבות].
מקבל המכתב הגאון רבי משה יצחק הלוי סג”ל (תרמ”א-תש”ז) היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה, מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". הוסמך על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן). הוא כיהן כראש ישיבת עץ חיים בלונדון וראש ישיבת מנצ’סטר כ-35 שנה. בנוסף לתפקידיו בישיבה, הוא נטל חלק בפיתוח הקהילה החרדית במנצ’סטר.
רבי משה יצחק היה גאון מופלג וצדיק נשגב. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפער ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו על מעשה פלא, כאשר אביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל.
קרעים משוקמים בשוליים, חורי תיוק. 28.3 ס"מ.
Share this lot:
פריט #252