"באתרא דלא ידעי, הנני להכיר את ערכו של …הנעלה ומצוין מר. יהודא קראוועץ מרוטקא תלמיד ישיבתינו הק. הבחור הנ"ל לומד בישב"ק זה כשש שנים…וסגולותיו להיות אי"ה לאחד הגדולים בתורה ויראה"
ראדין, תר"ץ. 28 ס"מ.
הגאון רבי ברוך יוסף פייבלזאן (תרנ"ו-תרצ"ג), בנו של הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזאן, וחתנו של הגאון רבי נפתלי טרופ – הגרנ"ט. מגיל צעיר נודע כאחד מפארי עולם הישיבות בליטא, מגדולי ישיבת סלבודקה, ומתלמידיו הקרובים של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניביז (רבי איצל'ה מפוניביז). בשנת תרפ"ט נתמנה לר"מ בישיבת ראדין על מקום חותנו הגרנ"ט, והצליח מאד בתפקידו. שיעוריו העמוקים והלמדניים עוררו רוח לימוד סוערת בישיבה, ורבים תלו בו תקוות גדולות להצלחת הישיבה, אך לאחר ארבע שנים חלה ונפטר בגיל 38 בערך. בשנות המלחמה גלתה אשתו עם ילדיו לסיביר, כשחלקם שרדו את המלחמה ועלו לארץ ישראל (אחד מבניו הקים כולל וישיבה בעיר צפת, ואילו אחיו הקים את "כולל ראדין" ביישוב קדימה).
כחמישים שנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר "ברכת יוסף" (בני ברק, תשמ"ג). בהסכמות הספר ניכרת ההערצה הגדולה של גדולי עולם הישיבות הליטאי לגדלותו של האיש, שהיה אחד מהדמויות להם צפו עתיד מזהיר בעולם ראשי הישיבות. הגאון רבי יעקב קמנצקי כותב עליו: "… שהאיר עיני הלומדים המובהקים בישיבת ראדין, והיה מפורסם בעולם הישיבות כגאון אדיר ומחדש נפלא, ואף שהיה צעיר לימים ונחטף בדמי חייו, היה נחשב כאחד מגדולי ראשי הישיבות בזמנו, וזכורני ימי בחרותו בישיבת סלבודקא, שהבהיל לומדי הישיבה הק' בחריפותו, והיה הבחור הכי מצויין בשעתו…". הגרא"מ שך כותב עליו: "…כי ידוע היה ומפורסם [בדור] לפני המלחמה… כי יודע אני אותו מטל צעירותי עוד משנת תרע"א בלמדו בבחרותו בפוניבז' בקיבוץ של מרנא גאון הדור… רבי איצלה פוניבז'ר, שהיה שמו הולך לפניו, ועכשיו שעיינתי בהכתבים נוכחתי לדעת כי כל דבריו נאמרים בהעמקה וחריפות גם יחד…".
הגאון הרב יהודה קראוועץ (קרביץ ) מרוטקא זכה להיות תלמיד ראדין במשך 16 שנים ולימים ראש ישיבת תפארת צבי בירושלים.
Share this lot:
פריט #242