מכתב ביידיש-דייטש אל דר. יהודה לייב פינסקער. ליבאוא, תרמ"ז. 24.5 ס"מ.
רבי שמואל מוהליבר (תקפ"ד-תרנ"ח), מבחירי הלומדים בישיבת וולוז'ין, נסמך להוראה מאת ראש הישיבה רבי יצחק מוולוז'ין. כיהן ברבנות בקהילות שונות בפולין ובליטא, החשובות שבהן סובאלק, ראדום, וביאליסטוק.
פעילותו למען יישוב ארץ ישראל החלה בשנת תרל"ד. באותה שנה מלאו לשר משה מונטיפיורי תשעים, ולכבודו הוקמה קרן מיוחדת ושמה "מזכרת משה" שנועדה לתמוך ביישוב היהודי בארץ ישראל. הרב מוהליבר פעל להתרמת קהילות למען הקרן, ומאז הפך רעיון יישוב ארץ ישראל למרכז חייו ועיסוקו.
בשנים תרמ"א-תרמ"ב היה הרב מוהליבר מראשי אגודות חובבי ציון. הוא הקים את "בני ציון" ואת קבוצת חובבי ציון הראשונה בוורשה. לאחר הפרעות של תרמ"א (סופות בנגב), עם תחילתו של גל ההגירה הגדול למערב, ובעיקר אל ארצות הברית, פעל בקרב יהודים למען עלייה לארץ ישראל. הוא קרא ליישוב הארץ ברוח המסורת וניסה לגייס את תמיכת רבני רוסיה לעלייה לארץ ישראל.
נסע לפריז ורתם את הברון רוטשילד לתמיכה בישוב ארץ ישראל. רעיון חיבת ציון ויישוב ארץ ישראל היו בראש מעייניו של הרב מוהליבר. הוא האמין שעבודה למען יישוב ארץ ישראל משותפת לכל חלקי העם. ולכן פעל למען קירוב לבבות בין כל קצוות העם, משכילים חילונים ורבנים חרדים. הוא תמך בקבלה של כל יהודי לתנועת חיבת ציון, ללא סייג של שמירת ההלכה. הרב מוהליבר פעל מצד אחד להשפיע על המנהיגים החילונים כדי למנוע פגיעה בדת ובחלוצים הדתיים במושבות של חיבת ציון בארץ, ומצד שני ניסה לקרב לרעיון חיבת ציון ויישוב הארץ את גדולי הרבנים בני דורו והמוני בית ישראל. כשנפטר, הספידו הרב קוק במילים: "גדול וגבור", "מצד אחד רב גאון גדול מלא תורה ומעשים טובים, מחמיר על עצמו במילי דחסידותא, ומצד השני נפש רעננה מלאה עוז וחיים וצופה צפיה עמוקה לתשועתם של ישראל".
כשנפטר, הספידו הרב קוק במילים: "גדול וגבור", "מצד אחד רב גאון גדול מלא תורה ומעשים טובים, מחמיר על עצמו במילי דחסידותא, ומצד השני נפש רעננה מלאה עוז וחיים וצופה צפיה עמוקה לתשועתם של ישראל".
Share this lot: