מכתב ארוך בן שלשה עמודים בכת"י וחתימת הגאון רבי אברהם טיקטינסקי.
מיר, תרמ"ו. 21.6 ס"מ.
הגאון רבי אברהם טיקטינסקי (תרט"ו-תרצ"א, אוצר הרבנים 450), ממלא מקום אביו. ר"מ ישיבת מיר משנת תרמ"ד. גדול בתורת הפלפול ובעל סברא ישרה. במשך השנים חלה רבי אברהם והתעוור, עקב כך מסר את הנהגת הישיבה ליד הגאון רבי אליהו ברוך קמאי (חותנו של רבי אליעזר יהודה פינקל) ובשנת תרס"ו פרש לגמרי ממסירת שיעורים בישיבה.
מן הראוי להביא בזאת את המלצתו של הגאון רבי חיים מבריסק לאחר שנתעוור והוצרך לעזרת הבריות: "..ובאמת כנודע שהגאון ר' אברהם הנ"ל שי', הי' ר"מ בהישיבה דק' מירא עשרים ושנים שנים, ושמה כלה כוחותיו וכל יסוד חייו הן בהגדת השיעור והן ביתר עניני הישיבה, בכולם היו מעשיו מרובין בשום לב ועיון מרובה וכל עמל ותלאה לא שגבה ממנו, אך ורק לטובת הישיבה. א"כ עכשיו כל הדרוש לו על קופת הישיבה רמיא, ואין בזה מגרעת לקופת הישיבה, כי הלא הוא ת"ח גדול בתורה עמוס ביראה טהורה מעוטר בכל יקרת המדות וממולא בכל יקר וסגולה, למד ולימד והרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים מרובים בהם גם גדולי התורה החשובים, ולא יתכן שבחלותו יוטל על ציבורים אחרים. ומה גם כי אביו הגאון הגדול זצ"ל הרביץ שם תורה עשיריות שנים מרובים, אחשוב שהוא לערך חמישים שנה ואולי עוד יותר, והיה מן מיסדי הישיבה בתחילתה, וקיימה והכינה ושכללה בכל פרט בהרבצת תורה שהיה בה ובהקמת מוסדות הכנסתה ובכל סדרה והנהגתיה בכל תכנה ותקונה בהדרה ושכלולה. ובכן קופת הישיבה חייבת להספיק להגאון ר' אברהם הנ"ל שי' כל צורכו בדרך המכובד כראוי לת"ח יקר ומובהק. ובכן כ"ג הרמה שי' שכל דבר הישיבה תח"י הוא, וכל עניניה עליו, להשתדל ולהשלים, הלא ממילא אליו יסוב למלאות גם חוב זה של הישיבה להכיר פעולת הגאון ר' אברהם שי' שכלה מבחר ימיו ורוב שנותיו בהנהגת הישיבה וקיומה, וכולם מזכירים לשבח מפעלו, וכל הנותנים על דעת כן נותנים שלא יחסר לו ח"ו דבר וכפי כבודו היקר מאד בעיניהם..".
הגאון הרב יהונתן אבעלמאן מו"צ בביאליסטאק נולד בשנת תרי"ד בעיר אילאן (פ. קאוונא). בנערותו התגורר בישיבות שונות ויקרא בשם עלוי. לאחר נישואיו למד בווילנה שנתיים רצופות בחברותא עם רבי ישראל מסלנט, שקבע את מושבו בתקופה זו ב"קלויז יאגיכעס". בהיותו בן 24 התמנה כרבה של חורושץ הסמוכה לביאליסטוק לפי הוראת רבה של ביאליסטוק, רבי יום טוב ליפמן הלפרין, שהתבקש לכך בידי מחותנו רבי ישראל מסלנט. כעבור 6 שנים, בהיותו בן שלושים, התמנה כדיין בלשכת הדיינים הקהילתית בביאליסטוק. הוא התפרסם כלמדן ישר, ורבים הגיעו לביאליסטוק כדי לדבר עמו בסוגיות מוקשות.
גם לאחר שהתמנה כאב בית דין בביאליסטוק, המשיך לפעול בזירה הציבורית ודאג לחלשים בחברה. כותבי תולדותיו מציינים את נעימות התנהגותו בהתאם לעקרונות תנועת המוסר, והקפדתו ליצור תחושה נעימה אצל כל הבאים עמו במגע.נדפס ממנו: "תורת יהונתן" (קונטרס גדול בברור שאלת השמיטה שנתעוררה בשנת תרמ"ח (ווילנא תרמ"ח). בספר "למטה יהודה" נדפסו ממנו תשובות אחדות, ובכ"י יש עמו ספרים בהלכה ואגדה.
Share this lot:
פריט #229