מכתב ביידיש לאחיו, טעמעשוואר תש"ח.
הגה"צ רבי יעקב שמעון דאכנער זצ"ל מבערהאמעט נולד בשנת תרס"ד בעיר וואיניטש. בילדותו כשאביו שכן כבוד בעיר בריגל עוד זכה לשהות במחיצת זקינו הגדול הרה"ק רבי טובי' מבריגל זי"ע. בבחרותו למד בישיבת עץ חיים ד'באבוב שבעיר בריגל בנשיאות הרה"ק ה'קדושת ציון' מבאבוב זי"ע הי"ד בהיותו שם בישיבה יצא שמו הטוב לתפארת כבר אבהן ובר אוריין.
פעם התבטא עליו כ"ק אדמו"ר בעל דברי שלמה מבאבוב זצ"ל "איך געדענק אים נאך פון ישיבה ער איז געווען א ירא שמים אבער נישט סתם א ירא שמים נאר א קנאי'שע ירא שמים" גם התדבק והתקשר שם מאוד ברבו הרה"ק בעל קדו"צ זי"ע וחסה הרבה בצל קורתו ועד יום מותו הרבה לדבר נשגבות ממנו. בהיותו מסתופף בצל רבו הקדושת ציון קנה ממנו קנין חכמה ולמד היטב את דרכו והשקפתו הבהירה בעסקי התורה ועניני היהדות ולימים כשהשתקע בארה"ב והתקשר לרבו הרה"ק מסאטמאר זי"ע התבטא פעם לאמר אני אינני קנאי בגלל שאני חסיד סאטמאר אלא אני חסיד סאטמאר בגלל שאני קנאי את הקנאות כבר ראיתי ולמדתי אצל מורי ורבי הרה"ק ה'קדושת ציון' מבאבוב זי"ע
בתרצ"ה נשא לאשה את ש"ב הרבנית הצ' מרת פרידא ע"ה בת דודו הגה"צ רבי ישראל דאכנער זצ"ל חתן רבינו מבערהאמעט זי"ע. אחרי נישואיו חזר לעיר אבותיו בערהאמעט ושהה שם במחיצת אביו הגדול שחיבבו והעריכו למאוד והשפיע מהודו עליו ואיזה זמן אחר חתונתו הכתירו אביו כרב הצעיר דמתא והוא מלא תפקידו בנאמנות ועמד לימין אביו בהנהגת העיר והקהלה והיה נערץ ואהוב על בני העיר. כמו כן עמד בראש הנהגת הישיבה הק' בבערהאמעט.
לעתים נסע להסתופף בצל ש"ב הרה"ק ה'אהבת ישראל' מוויזניץ זי"ע שחיבבו מאוד ופעם אחת כשנכנס להאהבת ישראל ולא היה מוכן שם כסא עבורו שאלו האהבת ישראל מיין בענקל איז גוט? סיפר הגה"ק בעל תורת מרדכי' מוויזניץ זצ"ל ששמע מפיו שאחר שעברו כמה שנים שלא היה אצל האהבת ישראל וכשבא האהבת ישראל לבוקאווינא היה גם הוא בין היוצאים לקראתו לקבל פניו אצל הבאהן ותיכף אמר לו האהבת ישראל והזכירו בשם אמו האם אין אתה בן מרים?
בהיותו יושב בבערהאמעט שבבוקאווינא הסמוך לוויזניץ ועסק שם על עסקי התורה והיהדות נתקרב להרה"ק הדמשק אליעזר מוויזניץ זי"ע שזכה להרם קרן התורה והיהדות באותו מחוז והיה חביב עליו מאוד ופעם ביקש ממנו הדמשק אליעזר שיבא אליו יותר ופעם אחת אף שילם לו הדמשק אליעזר דמי הוצאת הנסיעה שיבוא אליו להתראות עמו. פעם כשהוצרך לנסוע לרומעניא ערך סדר נסיעתו שיוכל לשבות שבת אחת בצל הרה"ק מסאטמאר זי"ע כאשר הגיע לשם קרבוהו אנשי העיר והעריכוהו מאוד ועשו עסק גדול שאיקלע אצלם צאנזער אייניקל שלא היה ברוב באיזור ההוא וכן זכה לחיבה יתירה מאת הרה"ק מסאטמאר במשך כל השבת כיבדוהו וישבוהו מן הראשונים במלכות ובמשך כל השבת זכה לראות מקרוב עבודתו הנשגבה של הרה"ק מסאטמאר.
בשנות המלחמה שתה מכוס התרעלה יחד עם משפחתו. אחר המלחמה גלה גולה אחר גולה עד שהגיע לטעמעשוואר שם נשא בזוו"ש את הרבנית הצ' חי' רבקה ע"ה בת הגה"ח רבי שבתי הכהן יאקעלאוויטש ז"ל. היה מפארי וחשובי הרבנים בעיר ברוקלין ועמד בקשרי ידידות עם רבני ארה"ב במיוחד החזיק קשר עם בנו של רבו ה"ה כ"ק אדמו"ר בעל דברי שלמה' מבאבוב זצ"ל הלך הרבה לבקר אצלו והרבה לדבר עמו בידידות יתירה כמו"כ הלך כמה פעמים בשנה לשולחנותיו ביומי דפגרא וכיבדו כערכו הרם.
פעם בא לביקור אצל הרה"ק מסקווירא זי"ע והרה"ק מסקווירא אמר לו "כ'האב מורא צו שטיין אונטער איין דאך מיט אייך איר האט געהאט אזעלכע גרויסע זיידעס"
Share this lot: