מכתב חשוב ומיוחד כולו בכתי"ק וחתימת הגאון האדיר רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ אב"ד פראבוזנא בעל שו"ת צור יעקב אל הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא אב"ד פיעטרקוב ולובלין, בצד השני תשובת רבי מאיר שפירא בכתי"ק בלי חתימה.
המכתב סובב והולך סביב שאלת הרבנות בלבוב-לעמבערג שעמדה אז על הפרק. המכתבים מאלפים ביותר ומפאת חשיבתם העתקנו אותם במלואם.
וכה כותב אליב הגאון מפרוביזנא:
ב"ה פראבוזנא א' תולדות תרפ"ט
אהובי וחביבי הרב הגאון המפורסם חריף ובקי איש האשכולות בנש"ק אוהב תורה להגדילה ולהאדירה כש"ת מו"ה מאיר שפירא שליט"א אבד"ק פיעטרקוב
אחדש"ה הנני בזה לכה"ג בדבר גדול אשר אקוה כי כאשר ידעתי כי מגמתו להרים קרן התורה וכאשר מאז נודע לכה"ג אשר הי' פה והשתדל עמי להשפיע על הרבנות בטארנופאל, וכאשר גמרו הדבר אח"כ לא עלתה בידם מסתמא מ"ד הי' הרבה לבא עי"ז לאי כבוד כמובן, וידוע לכת"ר צמצום פרנסתי בעיר הקטנה וכמעט חילול שם שמים בזה אשר איש היגע מאוד בתורת ד' ונשאר בעיר הקטנה בחוסר כל.
והנה כעת שאלת הרבנות בלבוב על הפרק, ובע"ה נפקדתי שם בין הרבנים לזה והרבה מנכבדי הקהל הם לימיני בזה ברוב עצה. אבל כפי שנודעת הלא הנבחרים לקהל מהאגודה עדיין אינם שלמים בזה, וזה העיכוב בזה כנראה עיניהם על הרב הגאון מרישא נ"י, אבל יש בזה רוב התנגדות כידוע גם לכה"ג ולחכם שכמותו הכל מובן והרב הגאון ב"ה יושב על גפי מרומי קרת בעיר גדולה.
אבקש מכ"ת המגעגע על כבוד תורה ולומדי' להרים דגלה ולהאדירה. יכתוב מכתב עוז בהשכל ודעת לנבחרי האגודה להגדיל שמי ולהציע לפניהם שיעמדו לימיני, ולחכם שכי"ב הקיצור יספיק ומאליו יבין וישכיל איך לכתוב ברוב דעת ומזימה ודעת שלבו כלב הארי ולא יחת מפני כל וכבר קבלתי מכתב מכבוד קדושת מרן הה"צ הקדוש מטשארטקוב מאחל נחת כאשר יעזרני ד' לרומם קרן התורה אשר הורס, אך הוא לא יכול לפקוד עליהם מכמה טעמים. כמובן אקוה אשר לכהג"נ המצוה לגמור הדבר ויהי' לו זכות גדול בזה אשר לא ישוער, כי גדל הכאב מאוד מחוסר פרנסתי בעיר כזה וכמה הרפתקאי רעדו עלי מאנשי עיר קטנה, אשר יאמרו כי לפניהם רב כזה הוא גדול מנשוא די לפניהם פחות מערכי כמה. השי"ת יעזרני ע"ד כבוד שמו אך אבקש בזריזות לכתוב תיכף מכתב עוז כי כפי השמועה בפ' ויצא זמן בחירת הרב ע"כ יכתוב תיכף וד' יעזרני ואחתום בברכה מרובה ובאהבה רבה כראוי לערכו הרם ונישא.
הק' אברהם יעקב הלוי הורוויץ אב"ד
וכה עונה לו רבי מאיר שפירא:
ב"ה ר"ח כסלו תרפ"ם פיעטרקוב
שוכט"ס לב' ידיד נפשי הרב הגאון החסיד המפורסם וכו' כש"ת הרא"י הלוי שליט"א האבד"ק פראבוזנא יצ"ו
מכתב כת"ה יחי' הגיעני וכמאז כן עתה הייתי מאושר לראותו יושב על כסאו המתאמת אליו. בדבר הרבנות אמנם בלבוב, כאשר יודע אני מצב הדברים שמה רוב מנין של ראשי הקהלה נוהים אחרי הרב הגאון מרישא יחי' ואם יטו לב אחדים מהחרדים אחרי רב אחר חרדי יהי גם כגובה ארזים גבהו, לא יגרמו בזה רק התפלגות דעות החרדים ואז יצאו הציונים ויושיבו רב משלהם דבר שהוא סכנה ליהדות החרדית.
ובכלל תמה אני על כת"ה יחי' בתור איש חכם אשר לא ידע להעריך את העת אשר בה אנו חיים. עוד לפני המלחמה הגיד לי הגה"צ הר"מ אראק ז"ל כזו שאלמלי חי אתנו היום הגאון רשכבה"ג בעל שואל ומשיב ז"ל הי' נשאר בעיר קטנה, והגע עצמך מה עלה לו להגאון הנ"ל בטארנא עיר ואם בישראל אם לא בזיונות וצמצום פרנסה. העיר לבוב פרוצה אין חומה והמפלגות שונות למיניהם עם רבנים הכי נאורים, ואיך יצא כבודו אתם על שדה המלחמה האם ישמעו לו ולתורתו, דאבון נפש הוא לראות כי גם החרדים היותר קצונים רוצים לראות ברבם הופעה כלפי חוץ יותר מכלפי פנים. ובכן אל יתאוה לשלחנם כי שלחנו עם בחורים לומדי תורה גדול משלהם הלואי והייתי עוד עכשיו רב בעירי הקטנה גלינא ומרביץ תורה ברבים.
ידידושת"ה
הגאון החסיד רבי אברהם יעקב הלוי הורוויץ אב"ד פראבוזנא נולד בשנת תרכ"ד. בעל שו"ת 'צור יעקב' היה מגדולי המשיבים בדורו, גאון וחסיד הדבוק לרבותיו מבית בעלזא ורוז'ין. נסמך להוראה מהמהרש"ם ובעל 'כוכב מיעקב' ובנו הגאון מטשעבין העיד שהכתב סמיכה היה בנוסח שונה – מיוחד במינו. כשאמרו עליו בבית המהר"ש ענגיל שהוא מגאוני גאליציה, ענה ואמר לא, הוא 'גאון עולם'. משנת תרמ"ט רבה של פרוביזנא וביתו הפך לתל תלפיות, טבעו יצא בעולם כמשיב הדור ומקרוב ומרחוק פנו אליו בשאלות, ובכל ענין היה משיב במהירות ובבהירות כאלו זה עתה למד ענין זה. מחיבוריו נדפס שו"ת 'צור יעקב' שני חלקים.
עליו ועל הגאון בעל 'חבצלת השרון' אמרו אדמור"י בעלזא שהם מזוזות לשמירה במזרח גאליציה.
לאחר פטירתו של רבי מאיר שפירא, מונה לראש ישיבה בישיבת חכמי לובלין. לאחר כשלושה חודשים וחצי עזב את הישיבה, בנמקו כי קשה עליו הדבר לענות תשובה לשואלים ולעמוד בראשות ישיבה במקביל.
לאחר שעזב את הישיבה שב לפרוביזנא. נהרג עק"ש בשנת תש"ב הי"ד.
הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא [תרמ"ז-תרצ"ד], רבה הנערץ של המטרופולין לובלין (וקודם לכן של גלינא ופיעטרקוב). פארה של יהדות פולין. איש חי רב פעלים. גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. המהר"ם שפירא היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי' שהתקבל בכל העולם היהודי. הוא אף כיהן לבקשת האדמו"ר מגור כחבר ה'סיים' (הפרלמנט) הפולני. המהר"ם נפטר בקיצור ימים, בהיותו כבן 47 שנים בלבד, תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים.
28.5 ס"מ.
Share this lot:
פריט #164