מכתב חשוב מאוד הזמנה ממרן לאסיפת רבנים אודות גזירות ממשלת פולין בנוגע לבחירת רבני הקהילות.
כידוע, מכתבים בכתי"ק וחתימת מרן מ'בעלזא אינדערהיים' נדירים ביותר!
בעלזא [תרפ"ח].
דרכו בקודש של מרן היה לעשות סימן קו למחיקה על האותיות 'עמלק' כפי שאפשר לראות בבירור בכתי"ק שלפנינו.
בעזה"ש בעלז
רב ברכות וכט"ס לכ"ק ש"ב ה"ה הרב הצדיק המפורסים בשער בת רבים בנש"ק חו"פ שלשלת היוחסין עטרת ישראל כקש"ת מוה"ר ישראל שליט"א
אחד"ש כק"ה מכתבו הגיעני והנה אם בהעלין של הבחירה להקהילת יש דורשין באיזו מקומות לשבח אבל יש עוד ענינים בהדיקרעט אשר ממש נוגעים להרוס דתוה"ק ח"ו כמו שאלות בחירת הרבנים ועוד לזאת מוכרחים אנחנו לעשות אסיפה מרבנים לטכס עצה בזה ויש תקוה טובה שע"י ארגיניזאציע מרבנים ביכולת לפעול לטובת אחב"י בכל ענינים לזאת בקשתינו מכ"ק ש"ב שליט"א שישתדל נא למען חיזוק דתוה"ק ולכתוב להרבנים אנ"ש שיחי' שיתאספו ביום המוגבל אתנו יחד ולהיות עמנו באגודה אחת ומחמת גודל הנחיצות מהדברים והנחוץ שיהי' המכתב קדשו במוקדם אפשרי והשי"ת יגמור בעדינו לטובה.
דברי ש"ב הכותב למען חיזוק דתוה"ק ודו"ש כק"ה באהבה
הק' אהרן מבעלזא
האדמו"ר הקדוש מרן רבי אהרן רוקח מבעלזא (תר"מ-תשי"ז), דמות פלאית של צדיק סגפן שרוחו משוטטת בעולמות עליונים, איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים מנהיגי היהדות באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלזא ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע (המהר"י) מבעלזא. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות, מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה. נודע כאיש מופת פלאי הצופה ברוח הקודש, ומעודד בברכותיו את רבבות אלפי ישראל, אשר נהרו לביתו בבקשת ברכות, עצות וישועות. רבי יחזקאל שרגא האלברשטם הרבי משינאווא אמר עליו שכנראה שכח ממנו היצר הרע.
בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלזא, מנהיג לאלפי חסידים, ואחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים שחיפשו אחריו בתור אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו בבריחה מגטו לגטו, עד שבניסי ניסים הוברח לבודאפעסט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה, ומשדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. הגיע לארץ ישראל בודד ויחידי מכל משפחתו, בניו ונכדיו אשר נשארו בגיא ההריגה ונרצחו ע"י הנאצים, הי"ד. בכל מהלך בריחתו נתלווה אליו אחיו הצעיר הגאון הקדוש רבי מרדכי רוקח הרב מבילגורייא (אשר איבד אף הוא את כל בני משפחתו בשואה, הי"ד, ונותר ממנו לפליטה בנו האדמו"ר מבעלזא רבי יששכר דוב שליט"א, אשר נולד לו מזיווגו השני בארץ ישראל). עם בואו לארץ ישראל קבע האדמו"ר רבי אהרן רוקח את מושבו בתל אביב, שם פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגורייא את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל – בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים. נקבר בהר המנוחות בירושלים וקברו נעשה תל תלפיות.
הרה"ק פאר הדור רבי ישראל פרידמאן, האדמו"ר מטשארטקוב (תרי"ד-תרצ"ד). מגדולי התורה והחסידות המפורסמים, ומהמנהיגים הגדולים של הציבור החרדי בדור שלפני השואה. בן הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב וחתן דודו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא – בניו הקדושים של רבינו ישראל מריזשין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל. – במלחמת העולם הראשונה חרבה חצרו בטשארטקוב שבגליציא, והוא עבר להתגורר בוויען. גדולי תורה רבים היו בקהל אלפי חסידיו כדוגמת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, הגאון רבי מאיר אריק והגאון בעל מחזה אברהם מבראדי.
Share this lot:
פריט #46