מכתב שלומים נפלא מאוד ובו הוא מביע את געגועיו העזים בנפשו הפיוטית לעלות לארץ ישראל ולחונן את עפרה עם כל משפחתו.
"בהנוגע לשאלתך אם דעתי נוטה לעלות ולראות בעיר ה' שמה. מי יתן לי אבר כיונה אעופה על כנפי רוח, כי מאוד נכספה וגם כלתה נפשי ואבנה גם אנכי ואזכה לנשק עפר ארצינו. אבל אהובי תלמידי נ"י בהיות כי אנכי לבדי לא ארהיב לנסוע לבדי למרחקים בלתי אשתי הרבנית תחי עמדי…..
וגם זאת לא אסתיר ממך בסוד רב לתלמיד…..את אשר כמוס וחתום עמדי כי אני תפילתי כל היום תמיד למצוא מקום לשבת להשתקע שם באה"ק עם בני ביתי הי"ו וחושב אני מחשבות בלב איש על תנאי פרנסה מחיה וכלכלה באשר אין עמדי תועפות כסף ולא אספתי ולא צברתי הון ורכוש…..
ומה מאוד ישמח לבי ותגל נפשי אם יצליח ה' את חפצינו אנחנו יחדיו אחוזים נזכה כולנו לעלות לציון ברנה ולתקוע שם חלקינו"
מקום הנופש זעמערינג, תרצ"ג?
הגאון המפורסם רבי ישעיה פירסט (תרי"ז-תש"ג), מגדולי תלמידיהם של ה"כתב סופר" ובנו ה"שבט סופר" בישיבת פרעשבורג. בן רבי משה אב"ד מאראש-ואשארהעלי בעל "מראה משה". וחתן הגאון רבי שלום קוטנא אב"ד אייזנשטאט. יותר משבעים שנה הרביץ תורה ויראה בקרב ישראל. משנת תרמ"א כיהן כאב"ד טירנוי והקים בה ישיבה.
בשנת תרנ"ה עבר לכהן ברבנות פרעשוב (עפעריעס) ובשנת תרנ"ז עלה על כסא הרבנות בקהילה האורתודוקסית "קהל עדת ישראל – שיף שוהל" בעיר וינה (על מקום רבי זלמן שפיצר חתן ה"חתם סופר", רבה הראשון של הקהילה החרדית בוינה), ונודע כאחד מגדולי הרבנים בדורו. רבים מחברי קהילתו היו מעסקני ומנהיגי תנועת "אגודת ישראל", השתתף בכנסיות הגדולות והיה חבר מועצת גדולי התורה. עמד בקשר הדוק בעניני ציבור עם גדולי האדמו"רים שהתגוררו בוינה. בשנת תרח"צ עבר ללונדון בה הוכתר כנשיא "מועצת גדולי התורה" באנגליה. נפטר בגיל פ"ז שנה. מתורתו נדפס הספר "חזון ישעיה" (ברוקלין, תשמ"ו).
מקבל המכתב, תלמידו ר' דוד צבי פינקוס היה פוליטיקאי ישראלי, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, ושר התחבורה. כחודשיים לפני פטירתו מהתקף לב היה קורבן לניסיון התנקשות.
פינקוס נולד בשנת תרנ"ו בעיר שופרון (אודנבורג בשמה הגרמני) שבהונגריה.תלמיד רבינו הרב ישעיהו פירסט בווינה ובישיבת פרשבורג.
בראשית שנת תרפ"ה עלתה משפחת הוריו עם מרבית ילדיהם ונכדיהם לארץ ישראל. כאן התמנה פנקס למנהל בנק המזרחי בתל אביב, אותו ניהל בפועל עד להיבחרו ליו"ר מועצת המנהלים של הבנק בשנת תש"ט, תפקיד אותו מילא עד מותו. עמד בראש המוסדות הכלכליים של המזרחי בארץ.
בשנת תרפ"ה נבחר להיות יו"ר ועד בית הכנסת הגדול בתל אביב. שימש כיושב ראש הראשון של המועצה הדתית וועד הקהילה בתל אביב. בשנת 1932 נבחר למועצת עיריית תל אביב מטעם המזרחי ועמד בראש מחלקת החינוך בעירייה במשך 18 שנה. בראשית שנות המדינה, לפני התמנותו לשר התחבורה, נבחר בשנית למועצת העירייה ובין השנים 1950–1951 כיהן בתפקיד סגן ראש העירייה. על שמו נקראו מספר רחובות בישראל וכן היישוב רמת פנקס.
Share this lot: