ספר ילקוט שמעוני. קצת תיקוני לשון בכת"י.
בשער הספר חתימה: "משה בנימין מייטין מליבאוויץ". הוא היה מלמד ב״חדרים״ של הישיבה בליובאוויטש,
בזכרונות הרבי הריי"צ תיאר את דמותו:
הבוחן ר׳ משה בנימין. מלמד דרדקי, איש כבן ארבעים, ירא שמים ובקי באגדות ובספרי מוסר. אוהב הוא המלמד דמ״ב לדבר בלשון הקודש בסגנון התנ״ך מעורב בסגנון הגמרא אבל מדבר בשפה ברורה ובמהירות גדולה".
חותמת הרב אליהו סימפסאן שהיה חוזר אצל הרבי הרש"ב
.
הרבי הריי"ץ נפגש עם הרב משה בנימין והרב אליהו בביקורו בארהב בשנת תרפ"ט. ראה דבריו בספר המאמרים- תשי"א עמ' 316.
מכתב הריי"ץ להמלמד שלו:
ב"ה, א' י"ט אדר ב', תרפ"ט
ריגא
כבוד ידידי הנכבד וו"ח אי"א מו"ה משה בנימין שי'
שלום וברכה!
מכתבו נכון הגיעני, ונזכרתי ימים מקדם, בשנת תרנ"א-נ"ב אשר בלמד[י] אצל המלמד ר' ניסן ז"ל, והי' לנו שעה וחצי בכל יום מוגבלה, שעה אחת שהי' מקשיב חזירתי משניות בע"פ (שהייתי בקי ה' סדרים, וסדר טהרות גמרתי בשנת תרנ"ג) וחצי שעה לכתוב לה"ק, שהי' מספר לי בלה"ק המעשיות הידועים בקרב אנ"ש שי' ואני הייתי כותבם בספר, וכמה טרחות טרח ר' יצחק גרשון מלמד שי' עם ספרי הדקדוק שלו בשנת תרנ"ג-נ"ד, עד אשר תיקן כל השגיאות אשר שגה אז בדקדוקי.
ימים טובים היו גם הימים ההם, אמנם הבאים אחריהם בימי למדי אצל מורי רשב"ץ ע"ה נ"ע, היו יותר מפיקים אור נוגה, והן המה אשר יכלו להעמיד בעזה"י על בסיס נכון.
אי' המה ב"ב שי', האם הולכים בדרכי התורה והמצוה, והאם יודעים המה מקור חוצבם.
בטח בהמושב זקנים ישנו מקום ללמוד.
והשי"ת יחזק בריאותו ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים בגו"ר.
הדו"ש ומברכו.
Share this lot: