בר"ח אייר שנת שי"ח נפל דבר בישראל – ספר הזהר הקדוש מהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי הכולל את כל תורת הקבלה – החל לעלות על מזבח הדפוס. גדולי המקובלים שבאותו הדור ראו בהדפסתו וגילוייו לרבים אות משמים, כי בזכות הלימוד בו נצא מהגלות 'והוא יהיה לנו למגן בדורות גרועים אלו לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים' (הקדמת מהרח"ו לעץ חיים).
אין ספק שהדפסת ספר הזהר חוללה מפנה קיצוני ומהפכה בלימוד תורת הנסתר, ושינתה בעצם את סדרי הלימוד בעולם היהודי.
אי אפשר להתעלם מהקשר שבין הדפסת ספר הזהר, לבין ירידת נשמתו הגדולה של האריז"ל באותו הדור, וגילוייו בתורת הנסתר.
אף שהיו בין חכמי איטליה שהתנגדו להפצת תורת הנסתר ברבים, (ולכן נמשכה ההדפסה זמן רב), בראש הספר נדפס פסק ארוך מהחכם רבי יצחק די לאטיש שכתב שלא רק שמותר, אלא מצווה להדפיסו, ותולה בכך את זירוז הגאולה. החיד"א מוסר בשם האר"י שאמר שהחכם שעשה פסק להתיר את הדפסת ספר הזהר, היה ניצוץ של צדיק חסיד גדול וקדוש, וכן כתב מהרח"ו בספר הגלגולים.
מהדורת ספר הזהר שנדפסה לראשונה במנטובה, מוחזקת לנוסח הטוב והמדוייק ביותר של הזהר, ובו השתמשו האר"י ותלמידיו.
סט כמעט שלם בשלשה חלקים [ארבעה שערים], כרוכים בכריכות עור חדשות ומהודרות.
מנטובה שי"ח-ש"כ.
בראשית: [7], רנא.
חסר דף [3] מההקדמה.
חסר דף [3] מההקדמה.
כללית במצב בינוני, תחלק מהשער בצילום אומנתי, תוספות נייר בשוליים, חוסרים בכותרות, כתמים, שלשה דפים אחרונים משוקמים.
חתימה עתיקה:
יעקב וידאל.
עשרות הגהות עתיקות בכתב ספרדי (רובם קצוצים חלקית).
יעקב וידאל.
עשרות הגהות עתיקות בכתב ספרדי (רובם קצוצים חלקית).
שמות: רסט דף.
כללית במצב טוב, שוליים יפים, כתמים, שלשה דפים הראשונים ושבע דפים האחרונים עם שיקומי נייר.
ויקרא: קטו דף.
כללית במצב טוב, שוליים יפים, כתמים, שיקומי נייר לשני דפים הראשונים.
עשרות הגהות בכת"י איטלקי עתיק.
במדבר-דברים: [2], קיח-ש דף.
חסר דף רכח.
חסר דף רכח.
כללית במצב טוב, שיקום נייר במסגת השער, שוליים יפים, כתמים, נקבי עש משוקמים בשוליים, דף רכד-רכה מנותק, דף האחרון משוקם אומנתי.
סטפנסקי ספרי יסוד 324.
רבי יעקב ווידאל. רב ודיין בשאלוניקי. שימש כדיין בבית דינו של רבי שמואל יצחק מודילייאנו ובבית דינו של רבי יוסף קובו. נפטר בכ"ו בניסן תס"ט, ונספד כעבור שנה בתלמוד תורה הגדול על ידי חברו הדיין רבי יוסף דוד, כפי שהובא בספרו 'יקרא דשכבי', דרוש כד. חתימתו מופיעה על גבי כתב יד של חיבור הכולל דרושים וליקוטים המרבה לצטט את תלמידי האר"י, אשר נמצאו בו תאריכי גאולה על פי תפיסת השבתאים, בלא שהוזכר שבתי צבי עצמו. ויש שהעלו את ההשערה שרבי יעקב ווידאל הוא מחברו של חיבור זה וראו בו שבתאי.
Share this lot: