ספר דר"ך המלך והוא פי' הקצר ופי' הארוך על ספר הי"ד החזקה לרבנו הרמב"ם מאת רבי דובעריש כהן רפאפורט חופ"ק ראווא בן רבי שמואל כ"ץ רפאפורט. שני חלקים. לעמברג, תרנ"ב-תרנ"ד.
על השער חתימת הגאון המהרש"ם "הק' שלום מרדכי הכהן אב"ד דק' ברעזאן"
בדף האחרון כמה מילים בכתי"ק "דף זה הפוך לטובה"
הגאון האדיר רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, נודע בכינוי 'המהרש"ם מבערזאן'. אב"ד פאטיק (זולוטי-פוטיק), יאזלוביץ ובערזאן, היה הסמכות התורנית העליונה, "פוסק הדור" ו"עמוד ההוראה" בגליציה ומחוצה לה. מרחבי רוסיה-פולין והונגריה פנו אליו בשאלות קשות להכרעה. חסיד המקורב לאדמו"רי בעלז, זידיטשוב, סטרטין וטשורטקוב. בהיותו נער רך בשנים קיבל הדרכה אישית מפי האדמו"ר רבי מאיר מפרעמישלאן. מימי ילדותו ונעוריו עסק בתורה בהתמדה מופלגת, ובדבקות בדרכי התורה והחסידות. מקובל בין זקני החסידים, כי רבו השר שלום מבעלז הורה לו, מכיוון שהוא נחשב לבקי הגדול בדורו, הרי שעליו להיות 'כח דהתירא' ולפסוק כשיטה המקילה, בכדי להקל על עם ישראל. בלטה פסיקתו להתיר מצות מכונה בפסח על אף שהשתייך לעדת החסידים.
בתקופה שלאחר נשואיו פתח 'חנות', אך בישבו בה הספיק לחזור ארבע מאות פעמים[!] על ארבעת חלקי שו"ע. לאחר תקופה החל לכהן ברבנות, והגאון רבי שלמה קלוגר יצא מגדרו והעניק לו "סמיכה" נלהבת, בכתבו: "…אף שאיני נותן הורמנא לשום אדם מחמת טעם הכמוס עמדי, אך רו"מ אינו צריך להורמנא שלי, ויורה יורה כדת של תורה כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, ויוכלו לסמוך עליו בכל מקום…". גם הגאון בעל "מנחת חינוך" כתב לו מכתב הסכמה מעניין: "האברך המחבר מראה נפלאות תורתו ורב כחו ואנו כבר זקננו…". עיקר פרסומו בא מגדולתו בתורה ובהלכה, ואולם בהקדמת ספרו "תכלת מרדכי" על התורה, מובאים מעשי-פלא רבים על גילויי-חזון שהראוהו מן השמים, ועל ישועות ורפואות אשר פעל בכח קדשו.
חיבר עשרות חיבורים בהם: 'שו"ת מהרש"ם' (ששה כרכים עם למעלה מאלפיים ושלוש מאות תשובות), 'דעת תורה', 'גילוי דעת', 'שו"ת דרכי שלום', 'משפט שלום, 'תכלת מרדכי' ועוד.
רוב הכרך במצב טוב, השער ושלשה דפים שלאחריו עם קרעים ותיקוני דבק גסים, כריכה מאוחרת.
המחבר רבי דוב בעריש הכהן ראפאפארט אב"ד ראווא בעל דרך המלך זי"ע נולד בסביבות שנת התקפ"ד בעיר לעמבערג לאביו הגה"ק ר' שמואל כהן כ"ץ ראפאפארט מלובוב זי"ע נצר למשפחת רפאפורט המפורסמת, מיוחסי הכהונה, נין ונכד בן אחר בן להגאון הקדוש המפורסם רבינו חיים כהן זצ״ל אב״ד לבוב ולמעלה בקודש.
שנים רבות ישב בלובלין והרביץ תורה, תלמידים רבים באו אליו מקרוב ומרחוק ושתו בצמא ממעיינות תורתו. קהילות רבות ונכבדות פנו אליו והציעו לו לבוא לכהן אצלם ברבנות, אך רבי דוב בעריש סירב בתוקף לקבל משרת רבנות, בסופו של דבר, בהיותו חסיד נאמן של הרה״ק מצאנז זי׳׳ע, תקפה עליו פקודת רבו, שפקד עליו לקבל על שכמו עול רבנות, ואף הציע לו את כס הרבנות בעיר שינאווא, במקום בנו הרה׳׳ק רבי יחזקאל שרגא בעל דברי יחזקאל זי׳׳ע, שעבר משם להונגריה וכיהן ברבנות בעיר סטראפקוב. רד"ב ביטל דעתו ורצונו לפני רצון מורו ורבו, וקיבל את ההצעה. בסביבות שנת התרל״ב התקבל ברוב פאר והדר כאב׳׳ד שינאווא. כשבע שנים הנהיג את קהילת שינאווע ביד רמה, ושמו התפרסם בעולם כאחד הפוסקים המובהקים.
בשנת התרל״ט, נענה להצעת קהילת ראווא-רוסקא, ועזב את שינאווא על מנת לקבל את הרבנות בעירם. משך עשרים ושבע שנים הנהיג את עדתו בראווא, ומצודתו פרוסה בכל תפוצות ישראל. שמו התפרסם בעולם כאחד מגדולי הפוסקים ומנהיגי הדור.
Share this lot: