ספר נחלת יהושע, ב' חלקים. חלק א. שאלות ותשובות ובירורים בענינים עמוקים בש"ס בבלי וירושלמי. חלק ב. דרשות וחידושים הבנויים על יסודי ועיקרי הש"ס בבלי וירושלמי. עם קונטרס "אבל כבד" דרוש להספד על פטירת אבי המחבר (ט"ו באב תר") ואמו. מאת רבי יהושע אייזיק שפירא מטיקטין.
ווארשא, תרי"א. מהדורה ראשונה. כל חלק בשער נפרד.
בדף הפורזץ הגהות והערות על הספר בכתי"ק של הגאון רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור". בדפי הספר כמה הגהות בכתי"ק.
כתי"ק נדיר ביותר!
רישומי בעלות "שייך להרב הגאון המאור הגדול מו"ה יחיאל.. סובאלק.."
הגאון רבי יחיאל העליר (תקע"ד-תרכ"ב), נודע כבר מצעירותו לאחד מגדולי גאוני הדור, בדורו דור-דעה. נולד בקוידינוב ולמד בישיבות העיר מינסק, שם נודע שמו "העילוי מקוידינוב". בגיל 21 כבר נתמנה לרבנות העיר הלוסק ומשם עבר בשנת תר"ג, לכהן ברבנות העיר וואלקווויסק, על מקומו של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר. בשנת תרי"ד עלה לכהן בכס רבנות העיר
סובאלק, ובאותה תקופה הדפיס בקניגסברג את פירושו להגדה של פסח ואת ספר תשובותיו הנודע "עמודי אור". מיד עם צאת הספר לאור התפרסמו חידושיו העמוקים והברורים בהיכלי התורה, דבריו הובאו בספרי גדולי דורו, ונודע שמו כאחד מהשורה הראשונה של גדולי הדור, גאון אמיתי השולט בכל מקצועות התורה.
סובאלק, ובאותה תקופה הדפיס בקניגסברג את פירושו להגדה של פסח ואת ספר תשובותיו הנודע "עמודי אור". מיד עם צאת הספר לאור התפרסמו חידושיו העמוקים והברורים בהיכלי התורה, דבריו הובאו בספרי גדולי דורו, ונודע שמו כאחד מהשורה הראשונה של גדולי הדור, גאון אמיתי השולט בכל מקצועות התורה.
בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות פלונגייאן, בה כיהן כארבע שנים עד פטירתו בדמי ימיו בגיל 47. היה נוהג לחתום "העלוב", וסיפורים רבים נפוצו אודות כך. בספר "גדולי הדורות" (חלק ב, עמ' 633) מובאת מסורת בשם הגרא"מ שך, כי התחיל לחתום כך לאחר שהוצרך פעם אחת להתיר עגונה באמצעות "מיאון", והיות שלפי הרמ"א אין נוהגים ב"מיאון" בזמן הזה, אף שהיתה זו "שעת הדחק", התחיל מאז לחתום "העלוב". סיפור אחר על סיבת חתימתו בשם "העלוב", נודע בעולם, ויש המספרים אותו בשם הגר"י קמנצקי – כי אמו מרת רבקה, היתה בת יהודי גביר ותלמיד חכם נודע ממשפחה מיוחסת ונכבדה, שבבחרותה העלילו והוציאו עליה שם-רע, עד שנאלצה להתחתן עם איש המוני ופשוט. ביום חתונתה פרשה לחדר צדדי ונשאה את תפילתה: "רבש"ע! יודע אתה ששאיפתי היתה להקים ביתי עם איש גדול בתורה, אך שמועות זדוניות שאין בהם שמץ של אמת, הביאוני עד הלום. אנא! אם לא זכיתי שבעלי יהיה גדול בתורה, זכני נא בבנים תלמידי חכמים מובהקים, גדולים בתורה, שאמלא בהם משאת חיי" – ואכן, זכו בני הזוג לשבעה בנים וארבע בנות, משפחות תלמידי חכמים, שארבעה מהם נודעו לגדולי הדור: רבי ישראל העליר בעל "נחלת ישראל", מראשי ישיבת מיר וישיבת מינסק, שבסוף ימיו כיהן כאב"ד קוידינוב; רבי מאיר העליר מדייני ווילנא; רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור" ורבי יהושע העליר אב"ד טעלז, בעל "חוסן יהושע".
לתולדותיו בארוכה ראה: אליעזר כצמאן, מופת הדור: הגאון רבי יחיאל העליר זצ"ל – בעל עמודי אור, בתוך: ישורון, ד, תשנ"ט. עמ' תרמח-תרצה.
עוד חתימות ורישומים רבים. ביניהם רישומי בעלות של
הרב אלחנן קאהן השתדלן המפורסם מסלאנט ופעטערבורג. בנו רבי יעקב יוזל קאהן.
הרב אלחנן קאהן השתדלן המפורסם מסלאנט ופעטערבורג. בנו רבי יעקב יוזל קאהן.
רישום וחתימת הרב
צבי יהודה קושלביץ (-נפטר בשנת תרע"ט)
אב"ד ראצק, טיקטין וסמיאטיץ,
צבי יהודה קושלביץ (-נפטר בשנת תרע"ט)
אב"ד ראצק, טיקטין וסמיאטיץ,
הרישום מסלאבאדקע משנת תרמ"ז.
חתנו של הנגיד המפורסם ר' יעקב קאנציפאוויץ המכונה ר' יעקעל מעלער
מסלאבדקא חתניו האחרים של ר' יעקעל מעלער היו הגאון ר' יהודה לייב פיין אב"ד דקיק סלאנים והגאון ר' שמעון רוזובסקי אב"ד אישישוק שניהם נהרגו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש כמו כן היה חותנו של הגאון ר' יצחק אריה ביליצקי זצ"ל האב"ד דמאלאט.
מסלאבדקא חתניו האחרים של ר' יעקעל מעלער היו הגאון ר' יהודה לייב פיין אב"ד דקיק סלאנים והגאון ר' שמעון רוזובסקי אב"ד אישישוק שניהם נהרגו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש כמו כן היה חותנו של הגאון ר' יצחק אריה ביליצקי זצ"ל האב"ד דמאלאט.
חותמת בנו
רבי שמואל קושלביץ (תרמ"ז-תשכ"ג) רב בברונקס שבניו יורק ור"מ בישיבת תורה ודעת. מחבר ספרי "נתיבות שמואל". אביו היה תלמידו של רבי שמואל ארנפלד ממטרסדורף וקרא לבנו על שמו.
רבי שמואל קושלביץ (תרמ"ז-תשכ"ג) רב בברונקס שבניו יורק ור"מ בישיבת תורה ודעת. מחבר ספרי "נתיבות שמואל". אביו היה תלמידו של רבי שמואל ארנפלד ממטרסדורף וקרא לבנו על שמו.
נולד בסלבודקה, פרבר קובנה. למד בישיבת נובהרדוק, בישיבת סלבודקה (לפי מקור אחר: גם בוולוז'ין ובראדין). נסמך לרבנות בידי רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' ורבי מאיר אטלס משאוול. נשא את רבקה גיטל לוויטן בתו של רבי בן ציון יעקב לוויטן אב"ד שידלובה (שידלאווע, Šidlava). ארבע שנים התגורר הזוג בשידלובה, ממנה עברו לקלם והתפרנסו מייבוא יינות וכלי בית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבו בני הזוג בקובנה, רבי שמואל הקים בית חרושת לסיגריות כדי להתפרנס אך שריפה כלתה את רכושו. בתקופה זו (תר"ף ) קיבל הזמנה לרבנות בקהילת יוצאי סמיאטיץ בניו יורק, ובעקבותיה היגר לארצות הברית (תרפ"ד). הוא כיהן ברבנות בברונקס, ושימש ר"מ בישיבת תורה ודעת עד סמוך לפטירתו.
Share this lot:
פריט #93