ספר תולדות אהרן לרבי אהרון מפיסארו, אמשטרדם תי"ב.
ספר תולדת אהרן מאת רבי אהרן מפיסארו שנדפס לראשונה בפריבורג בשנת שמ"ג. התחבב מאד על לומדי המקרא שניתן בידם כעת דרך למצוא את דרשות חז"ל על כל דבר שבמקרא. מלאכתו של רבי אהרן כללה את הדרשות שבתלמוד בבלי. כמה שנים לאחר מכן נדפס הספר שוב בונציה והוסיפו שם גם ציונים לספר הזוהר, לספר העקידה ולספר העקרים.
הספר התקבל בכל תפוצות ישראל ואף נדפס כמעט בכל הוצאות החומשים בדורינו.
בראשות דף השער שני חתימות מהגה"ק רבי יעקב חזק אב"ד פאדובה.
בדף השער חתימת רבי יצחק רפאל פינצי: "קנין כספי אני יצחק רפאל פינצי פה מונקאלוו ד אדר תק..".
הגאון המקובל הקדוש רבי יעקב חזק (תמ"ט-תקמ"ב), אב"ד פאדובה. מגדולי הרבנים באיטליה, ומזקני המקובלים והחכמים בפאדובה. תלמיד-חבר של רבינו הרמח"ל [רבי יעקב חזק יסד את ישיבת "מבקשי השם" ללימוד הקבלה יחד עם רבי משה דוד וואלי. אליהם הצטרף בהמשך רבי משה חיים לוצאטו שהיה צעיר מהם (בגיל 17). לאחר זמן מינו את תלמידם הצעיר לראשות הישיבה, וכולם ישבו לפניו כתלמידים ולומדים תורה מפיו בקביעות]. רבו הרמח"ל כותב עליו באגרת "ובלמדי ההלכה לחבירי ותלמידי אני מסדר אותה בכל פלפול נכוון וראוי….וגם כמהח"ר יעקב חזק אשר עמדי הנה יד לו ושם לו לדון דין אמת".
היה מעורב רבות בפולמוס נגד כתבי הרמח"ל. החיד"א שנפגש עמו בשנות התק"ל, מביא משמו דברים רבים ומופלאים בשם אליהו הנביא ו"המגיד" מן השמים שנתגלו לרמח"ל ולבני חבורתו. החיד"א גם כותב על רוב קדושתו, בתיאור פגישתו "עם הרב החסיד מופת דורנו הר"י חזק… ושמעתי על הרב הנזכר שלא ראה קרי מימיו". החיד"א ראה ברבי יעקב חזק אחד מגדולי חסידי הדור המופלגים בתורה ובמעשים. רבי מאיר טריאסטי מפאדובה העיד ששמע מפיו כי "מהר"י חזק הוא קדוש כמלאך ה' צבאות" והיה מבקש את ברכתו (רמ"ש גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, עמ' 148) ובספרו דבש לפי (ערך ברכה) מכנהו עיר וקדיש סבא קדישא.
הגאון רבי יצחק רפאל פינצי (תפ"ח-תקע"ג), מגדולי חכמי איטליה, אב"ד פדובה. היה מן הרבנים שנקראו לכהן כחברים ב"סנהדרין" של נפוליאון בפריז בשנת תקס"ו. היה תלמידו של רבי יצחק לאמפרונטי בעל "פחד יצחק", ולאחר מכן שימש כרב ומרביץ תורה בהרבה מקהילות איטליה. לבסוף מונה לרבה של פדובה בשנת תקמ"ו.
תלמידו, רבי מרדכי שמואל גירונדי, כותב עליו באריכות בספרו 'תולדות גדולי ישראל וגאוני איטלייאה' (עמ' 126-132). בין היתר מספר שהעמיד קרוב למאה תלמידים במשך השנים שכיהן כרבה של פאדובה, ש"בכל הארץ יצא קו תהלתו ובפרט במדינות הקרובות והרחוקות", וכי היה נחשב על ידי חכמי דורו "כאחד מן הפוסקים הראשונים". הוא מספר על כושר הנאום המיוחד של רבי יצחק רפאל פינצי, ועל השתתפות הגוים בדרשותיו: "לא בלבד מאחינו בני ישראל אלא גם מחכמי האומות וכומריהם וגבירי ושרי המדינות היו רצים לשמוע דרושיו עד שקראו עליו… שהוא ראש הדרשנים… כי הכל תמהים איך היה דורש שתים שלש שעות בעל פה עניינים עמוקים בסדר נכון וישר דברים שלא שמעה אוזן מעולם…". הרב גירונדי אף מתאר את השתתפותו ב"סנהדרין" של נפוליאון: "היה בין הנקראים בבית דין הגדול אשר נאסף בשנת התקס"ו בעיר המלוכה פאריז להשיב לשאלות מלך צרפת ונתקבל שם בכבוד גדול כי הושיבוהו אצל הנשיא כמוהר"ר יוסף דוד זינצהיים זצ"ל והאיר שם באותו מעמד בחכמתו ובדרושיו המופלאים…". חיבוריו נותרו בכתב-יד, אך דברים בשמו נדפסו בספר 'עיקרי הד"ט' של ידידו רבי דניאל טירני.
מצב כללי טוב, חיתוך דפים בצבע כחול, כתמים, חסר חציו התחתון של דף השער, קרעים בדף א עם קצת חסרון בטקסט, קרע בדף באמצע עם קצת חסרון בטקסט, כריכה מאוחרת.
חסר החלק של תולדות יעקב בסוף.
Share this lot:
פריט #91