הגאון הצדיק רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה (תרנ"ב-תשי"ח), תלמידו המובהק של רבי משה קליערס בעל "תורת הארץ". מצדיקי טבריה ומקובל מפורסם. הסתופף בצילם של זקני תלמידי האדמו"ר בעל ה"יסוד העבודה" מסלונים, וקיבל מהם מלא חפניו בעבודת ה'. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, כיהן שם כרב בכמה ערים ועשה גדולות ונצורות לחיזוק היהדות שם.
בשנת תרצ"ד חזר לטבריה בעקבות בקשת הרב קליערס וזמן קצר לאחר מכן מונה לרבה האשכנזי של טבריה. עסק מגיל צעיר בתורת הקבלה והחסידות בעומק העיון, והיה בקי עצום בכתבי האר"י והרש"ש, וחידש בהם נתיבים משלו. את עיקרי חידושיו בהלכה, קבלה ודרוש סיכם בספריו "טעם זקנים" (ירושלים תשט"ו) ו"בנערינו ובזקנינו" (ירושלים תשי"ז). רוב תשובותיו בהלכה נדפסו בספר תולדותיו "מאד נעלה" (ירושלים תשע"ג).
הגאון רבי אשר זאב ורנר נתפרסם כעמוד החסד והצדקה שבדורו. ביתו היה כביתו של אברהם אבינו, פתוח לכל קבצן ונדכא ומר נפש, ומעולם לא פסקו אורחים מביתו שאכלו וישנו שם כאילו היה זה ביתם. כבר בשהותו בארה"ב עסק בגיוס כספים להצלת הישוב היהודי בטבריה (שעמד בפני כליה במלחמת העולם הראשונה). בימי שבתו בטבריה ניהל מספר גמ"חים גדולים, בסיועם של נדבנים מארה"ב. בגמ"חים אלה נעזרו אנשים מכל רחבי הארץ.
Share this lot: