דפוס ראשון.
הספר הובא לדפוס על ידי ר’ מנחם מן ב"ר שלמה הלוי [אמלאנדר], ועמו: גיסו ר’ אליעזר זוסמן ב"ר יצחק רודלסום (חלק א)
כל אחד מהמתרגמים צרף דברי-סיום עם שיר. אמלנדר בראש הכרך (השיר פותח: אתן שבח לאל הטוב אזמר שיר ידידותו. אוצר השירה והפיוט, א, עמ’ 406 מס’ 8953) ורודלסום בסוף הכרך (פותח: אלי תבא על שכרי ברכת צורי ואלי. אוצר, ד, עמ’ 84 מס’ 1353). רודלסום מתנצל שנאלץ להסתלק ממלאכת התרגום ורומז בשיר באלו פרשיות מהתורה נטל חלק.
נדיר! הספר נדפס קונטרסים-קונטרסים שחולקו למנויים, "שבאו על החתום לקחת ממני איזה דפים בכל שבועה[!]" (מתוך דברי אמלנדר בסוף חלק ד). הדבר נאמר גם הקדמה ביידיש בראש החלק הראשון. עיין: נ’ שטיף, דאס אבאנענטן-סיסטעם אף יידישע ספרים, יידישע פילאלאגיע, 1, 1924, עמ’ 388-389.
עיין: י"א יאפע, די אמסטערדאמער תנך-איבערזעצונג "מגישי מנחה", ייווא בלעטער, 14, 1939, עמ’ 231-232. ושם, עמ’ 229-250, רשימה מפורטת של הוצאות "מגישי מנחה".
עותק עם שוליים גדולים: 37.4 ס"מ.
[2], רלח דף.
אופי מיוחד יש לספר מגישי מנחה, שכן התרגום בו אינו לפי גוף הפשט אלא לפי הדרוש. הטעם לכך מסבירים המתרגמים בהקדמתם לחלק א, שכן התרגומים הראשונים שתירגמו את המקרא ללשון אשכנז לא הועילו חכמם בתקנתן, לפי שנעתק מלה במלה מלשון הקודש ולא לפי נעימות לשון אשכנז ואין בו די הבין פשוטי המקרא וכמה פעמים שסותרים זה את זה ואינם מובנים כי אם על ידי תורה שבעל פה. חלק א תורגם על ידי רודלסום ואמלנדר.
Share this lot: